Jeschurun · 1924-03-01 · Heft 3-4 (März 1924) · p. Seite 37

רז :ל עריכת פרוש לתלמוד בבלי, צרכו ודרכו 37 רבים מקומות גפרש״י ותום׳ שגדולי האחרונים נתקשו בהבנתם והוכרחו להמציא באורי דוחק, בעיד שאין דבר צריך אלא עיון זהיר בהוצאת דפוס קדמון כדי לראות שם בעליל שנל עיקר אותו קושי בא מתוך מעות הדפוס שזרקה כהוצאות המאוחרות. ולדוגמא — ערובין, עד א׳: אמר רב אץ מבוי נתר בלחי וקורה עד שיהו בתים וחצרות פתוחין לתוכו. ושמואל אמר אפילו בית אחד וחצר אחת. ורבי יוחנן אמר אפילו חורבה. ובתום׳ שם: "ושמואל אמר אפילו בית וחצר. פי׳ בקונמרס בית בלא הצר ובית וחצר. ולמעלה פי׳ באופן אחר בפ״ק (לעיל דף יב:)". המעיין שם, בדף יב, לא ימצא שוס פרוש באופן אחר, לא ברש״י ולא בתום׳. והיה הדבר קימה עד שבאי מגיהים והגיהו: "ולמעלה פי׳ שאין לפרש באופן אחר". מהרש״א ז״ל בחדושיו אינו מקבל הגהה זו ומשתדל למצא מתוך דיוקי־ אותיות אותו אופן א ח ר ני. אמנם ראיתי במס׳ ערובין שנדפסה בשנת רפ״ב בדפוס בומבירגי ראשון אשר בויניציאה, כי שחי המלים התמוהות ״באופן אחר״ — אעןבז, ולא היתד, אפוא בונת התום׳ אלא להודיענו, כדרכן בכל מקום, שכבר פרשו דבר זה לעיל בפרק ראשון. שתים מלים הללו הוספה שבושית הן בדפוסים מאוחרים — ותו לא מידי. שבוש זה אין אחריותו חמורה כל-כך, שהרי אין הלכה כשמואל בדבר זדיכח, שהוקשה לו כתב בגליון ספרו קשיא לי הך דהלוקין וכתבוד. סופרים בגמרא והתלמיד מעה שאינה קושיא וכד; זבחים/ קד א בד״ה והעור וכד גרסא דתלכידי דתרביצאי היא וטעו וכד; כריתות; ג א/ ע׳ שטה מקובצת שם/ אות ח. וע׳ תשובות הרמב״ם סי׳ ט. אין צריך לומר שאנו בכי דור אחרון לא נעיז להדמות לרש״י ולעסוק בדברי הגהה מתוך סברא והשערה; אלא מתוך השואות לדפוסי קדמונים או לכתבי יד. כדרך שמצאנו לרמב״ם ז״ל פט״ו מהל׳ מלוה ולוה ה״ב: יש גרסאות מן הגמרא וכד וכבר חקרתי על הנוסחאות הישנות ומצאתי בהן וכד והגיע לידי במצרים מקצת גמרא ישנה כתוב על הגוילים כמו שהיו כותבין קודם לזמן הזה בקרוב המש פאות שנה ובד ומפני טעות זו שארעה לקצת כפרים הורו מקצת גאונים וכד וטעות ספרים (סופרים) הוא ומצאתי בגלילים כתוב וכד. אולם גם באופן זה אין למחוק או להוסיף בספרים אלא להזכיר התקון בפרושים; כמו שהעיד רבנו תם ז״ל בספר הישר על זקנו רש״י ז״ל שעשה כן; כי מי יודע איזו גרסא תכשר לפי האמת; אולי זו שלפנינו; אלא שיד בינתנו כצדה מלהשיגה. וע׳ לדוגמא מרדכי למס׳ מו״ק סי׳ תתע״ה: כתב רש״י לא ידענא מהו וכד ולא גרסינן לה. ונמחק בדפוסים. אעפ׳י׳י שיש לזה פרוש נכון ובדור עיי״ש. ובן הוא ברא״ש. כו) כדרך שפי׳ מהרש׳י׳א ז״ל באותו אופן אהד כ׳ ר׳ יהונתן ד׳ל בפרושו לאלפס. אבל בבונה התום, קשה לפרש כן שהרי הביאו אותו אופן אחר בשם הקונטרס בפ׳ הדר ולפנינו בפרש״י אינו; אם לא שנאמר שהיה קונטרס אחר לפניהם וגם נצטרך לומר שהיו לפניהם בו שתי גרסאות והביאו האחת כאן והשנית בפרק קמא מבלי להזכיר בלל שכפלת גרסאות היא. בז) ולא העיר על כך בס׳ דקדוקי סופרים. כח) כן פשק רי״ף ז״ל ואחריו שאר פוסקים. מיהו רבנו חננאל ז״ל בפרושו פסק בר־־ יוחנן וק״ו שהלכה כשמואל ולפי״ז גפקא מנה לדינא.