Jeschurun · 1924-03-01 · Heft 3-4 (März 1924) · p. Seite 38

38 על עריכת פרוש לתלמוד בבלי. צרכו ודרכו לח אבל יש הרבה בדומה לו נם במקומות שחלבה כמותם ולא עוד אלא שבבל מקום שהוא עלינו לעיין ולברר היטב, כי תורה היא וללמוד אנו צריכים. הרבה זהירות צריך אדם בשעת עבודתו לברור גרסאות. בימי הדור שלפנינו עבד בכך עבודת אמן גדולה רבי רפאל נתן רבינוביץ ז״ל בס׳ דקדוקי סופרים. הוא ברר ולבן עד מקום שידו, יד גדול, מגעת בענין חלופי גרסאות של ל׳ התלמוד בכמה מסכתות, ול׳ סרש״י במסכתות אחדות, אבל לא נגע, חוץ ממקומות מועטים, בל׳ התום׳ ורא״ש ופרושי הרי״ף וכר׳, שכלם משמשים יסוד לברור הגט׳ ועליהם הלכה עומדת. פעמים שאות אחת מהן מכריעה את הכף. פעמים שעיקר הפשט של הלבה חתומה וסתומה באות אחת תמצא. ובפוגיא זו עצמה יש לנו דוגמא לבך. נחזור נא על דבריהם של רב ישמואל ור׳ יוחנן בצרוף פרש״י ז״ל: רב אמר -אין מבוי נתר בלחי וקורה עד שיהו בתים וחצרות פתוחין לתוכו. שתי בתים לכל חצר ושתי חצרות למבוי. ושמואל אמר אפילו בית אחד וחצר אחת, בית בלא חצר והצר שבית אחר פתוח להכט. ורבי יוחנן אומר אפילו חורבה ל מכאן וחצר מבאן ליי דאין חצר בלא בית. עכ״ל רש״י. כט) בהוצאות כל הדפוסים הקדומים עד אלה שבדורותינו גרסו: "שבית אחרת פתוחה לה" וכן הוא במהרש״א ובשיירי קרבן לירד ערובין פ״א ה״א. ואולי צ״ל "שבית אחרת פתוח לה" פי, בית של חצר אחרת פתוה לחצר זו(בדפוס ויניציאה ראשון גרס פתוח׳. ואפשר שהקו שלמעלה בטעות נרשם; וצ״ל: פתוח). שהרי אין צורך שיהא בית בחצר זו לשמואל כמו שהוכיח בשיירי קרבן מן הירו/ ומ״ם כ׳ רש״י שיהא בית של חצר אחרת פתוח לכאן שאל״כ אין זו חצר אלא מוקצה ואינו ענין להיתר מבוי. ומש״ב בקרבן העדה שם שבלי בית כלל שפיר דמי, תמוה מאד/ שאם אין שם דירת אדם איך נתיר מבוי על ידו. וע, ערובין פת א תד״ה שני בתים וכו׳ וברא״ש שם שפרשו כן פוגיא דידן גבי הורבה דר׳ יוחנן וה״ה חצר דשמואל. וצ״ע. ובס׳ דקדוקי סופרים לא העיר על כך. ל) ובגמ׳: א״ל אביי לרב יוסף אמר ר׳ יוחנן אפי׳ בשביל של כרמים [פתוח למבוי מכאן והצר מכאן. דש//י] א״ל לא אמר ר׳ יוחנן אלא בחורבה דחזי לדירה אבל שביל של כרמים דלא הזי לדירה לא. וע׳ לעיל; כד ב, רש״י ד״ה שביל של כרמים יש בו דיירים עכ״ל פי׳ הולכים ושבים אבל אינו ראוי לדירה והפוכו בחורבה שראויה לדירה אבל אין לה הולכים ושבים, ובכך יש להבן ספקו של אביי אולי בהד מתדי סגי. ורב יוסף השיב שאינו כן/ דחורבת בית עדיפא ד ה זי לדירה וחזי שילכו לה דירים ואעפ״י שעכשו אינם הולכים מ״מ מקרי האי מבוי מוכן לכך משא״כ שביל של כרמים שאינו ראוי להליכת דיירים אלא להליכת בעלים ולוקחי פרות ואין בהליכתם משוס ענין דירה הנצרך להתר מבוי. וע׳ בתוס׳ דפליגי על רש״י ולשמש״ב א״ש. לא) כלשון רש״י ז״ל שכ׳ מכאן ומכאן מפורש בירר, כאן ובפ״א וד׳א: רב אחא בר חגינא ובו׳ אפי׳ חצר מכאן, ופרושל ג״ל: חצר מצד אחד של מבוי בימינו ובית מצד שני בשמאלו או להפך, משא״כ אם היו שניהם מצד אחד שאין זו צורת מבוי אלא חצר בעלת בית שחצר אחרת בעלת בית אחר פתוחה לו (אבל בפני משה פי׳ בעגין אחר שלעניותי אינו מחוור). ולא הוצרך //מבאן ומכאן" אלא בשמת המתירין בחצר אחת עם תוספת בית או חורבה/ אבל לרב שהצריך שתי חצרות לא נאמר כך בירו׳ ובפרש״י משום שאפי׳ הן פתוחות מצד אהד צורת מבוי יש לו מאחר שדיירי שתי חצרות עוברין דרך בו לרה״ר. וע׳ לעיל/ ה א׳