Jeschurun · 1924-03-01 · Heft 3-4 (März 1924) · p. Seite 43

על עריכת פרוש לתלמוד בבלי/ צרכו ודרפו 43 מג למראית עין מביטה מרחוק דומה ענין־באור כזה לפיל פלפולי שהוכנס תוך קופו של מחט, לתלי תלים של הלכה התלוים בקוצר, של ד׳) דברים שלא כון להם לא רש״י ולא מהרש״ל אלא מפולפל זה הבא להתהדר במעשי להט. אולם גם לפי משפטו של טוב־עין היודע פרק בעולם העיון של רבותינו בעלי ההלכה דל והמכיר ביושר־הבאור — בדין הוא שיכנס ענין שמה לכלל מה שנאמר עליו: "אלו דיקינן כולי האי לא תנינן". דוגמא זו הובאה אפוא לכאן לא בכדי ללמוד הימנה שצריך להאריך בדרוש על כל תג וקוץ, להגדיל דקדקנות ולהאדיר — אלא להפך: לדעת כמה צריך להזהר בלשון, כמה צריך להבחין כל שנוי שבה, אות באות ותג בתגמ, מהיכן הוא בא ולאן הוא מוליך, כדי לעמוד מתוך זה על ברורו של ענין, נלד עצמותו ועיקר פרושו, ולהזהר מן הסכנה החדודיח שמגרה את.יצר הלמדן להוסיף לשוא חרושים והמצאותסא. אמנם כן, אלו דיקינן כולי האי לא תנינן, אבל צריך לדעת גס הפכו של מטבע: אלו לא תנינן כילי האי לא דיקינן. רק מי ששונה משנתו בטהרה שבפלפול, בעמל שכעיק, יוכל להרגיש נכונות בעתם דיוקה של כל אות ולעמוד על דעת כותבה, מוחקה או מוסיפה. רק מי שדעתו נונבת לתוכו של ענין.ילבב בהסתכלותו(בדיוקו) לעמוד על אמתות מב. אין צריך לומר שעיון ארוך כזה אינו עשוי לשמש אצלנו רק הכנה לפרוש, בעוד שהפרוש עצמו אין בו אלא קצורו. ב פרוש ממקום למקום. רחבה משתים הראשונות, מפני שחטפה מהן, עבודת־הפרוש השלישית. חרבה מקופות בתלמוד שפרושי רש״י ותום׳ ושאר הראשונים ז״ל שם צריכים תקון והשלמה מתוך דברי עצמם או זולתם במקום אחר. ובמקומות כאלה עשויה הטעות להבלע מאליה בדעתו של לומד ולא נודע כי באה אל קרבה. הכל נראה ברור וסדור, אין פרץ ואין קושי, ושמש ההבנה בעקרו של ענין, שקצור הפרוש גרמתו, נעשה להזק שאינו נכר. אף מובהקי עיק, הרגילים תמיד לדייק במשנתם ולתפוס מ) דוגמא לדיוק בתג ע׳ לעיל הערה כט. מא) הא אם איבם לשוא אלא לצורך האמת בדה טובה היא בדתניא בפ״ו דאבות; שומע ומוסיף. מב) איוב יא יב: ואיש נבוב ילבב/ תרגומו: ובר נש מפלפל ידיק. תרגם בדרך מדרש נבוב כאלו נאמר בובב (וכן הרבה בל׳ עברית המאוחרת בגון רכוב במ' רוכב; מסור במ, מוסר). פי׳ חודר ובוקע לחללו של עניי; מפלפל ומפשפש בו; אדם כזה ילבב; •יהיה לבעל לב שיש בו הסתכלות לתוך כל פרט קטן, כי דיוק ל׳ הסתכלות הוא (וישקף מתרגמינן ואודיק.) ונ״ל שזוהי ,,שכלות (הסתכלות) הלב׳, דתניא בפ״ו דאבות גבי מ״ח דברים שההורה נקנית בהן. ואינו ענין לבינת הלב שהיא הבנת דבר מתוך דבר. ועיי״ש בפרוש המיוחס לרש״י ז״ל בד״ה .בבינת הי^ב ונו/ והגר״א ז״ל בהגהותיו מחק "בשבלות הלב׳/ וצ״ע במנין מ״ה.