Jeschurun · 1924-03-01 · Heft 3-4 (März 1924) · p. Seite 44

44 על עריכת פרוש לתלמוד בבלי; צרכו ודרכו מד פעמה בלבם, לא ינצלו במאורע מה אם אינם בקיאים כאותם מקומות שמקום עיונס תלד בם, כי לא!דעו במה יבשלו. צריך פרושנו במקומות הללו לשמש שליח־להולכה, מביא פרושים ממקום למקום. נביא נא שתי דוגמאות לדבר, האחת בבאור טלה והשנית בבאור הלכה. פסחים, סא א׳: רבי אומר לשון סורסי הוא כאדם שאומר לחברו כוס לי טלה זה. פרש״י: "סורסי, ארמי. חכמי האומות קורין לו ליננא שורייא (לשון סוריא)". הרואה יאמר כי דעת רש״י ז״ל שארמית וסורסית אחת היא, שאין ביניהן ולא בלום. ואמנם כך היא מסקנתם של חוקרים אחרוניםמא0. הם סוברים, כי כימי התלמוד דברו בלשון זו עצמה גם בסוריא ולפיכך זכתה לשתי שמות — ארמית וסורסית — על שום שתי המדינות ששלטה בהן. לא כן היתה השעית רש״י ורבנו תם ז״ל. מה שכתב רש״י כאן כי סורסי זה ארמי אינו באור שלם לפי דעתו, אלא קצור מכאורו למם׳ סוטה, מט ב׳: "לשון סורסי קרוב הוא ללשק ארמי. ואומר אני שזה לשון גמרת ירושלמי. ואומות העולם קורין אותו ליננא שויייא.״מב° ובתום׳ לבבא קמא, פג א, בד׳ה לשון וכוי: "והא דנקט הכא בארץ ישראל לשק סורסי ובבבל נקט לשון ארמי אומר רבנו תם לפי שמעט משתנה, כעין לשון לעז(בזמנם) שמדברים אותו לשון צח במדינה אחת יותר מבאחרת. כגון אונקלוס הגר תרגם עד הגל הזה מהיד ד נורא הדין ולבן קרא לו י נר שהדותא. ונראה לו(לר״ת), לשק שדבר לבן הוא לשון טורפי ועל שם סוריא נקרא טורפי, דסוריא היא ארם נהרים וארם צובא שכבש דוד, ועל שם שקרובה לארץ ישראל אץ לשק ארמי שלה צח כל כך. משמע שסבר לומר כי ל׳ סורס*(של פודיא) נתערב בל׳ עברי, משום קרבת המקום לא״י שדברו בה עברית. אבל דבר זה יכול להתאמת רק לימי קדם, בנון גבי יעקב ולק, ואפשר שלכך נתכון ז״ל; מה שאין כן בימי התלמוד, כי אז היתה לשק ארמי שבבבל קרוב לל׳ עברי הרבה יותר מל־ סורפי שבארץ ישראל, שזה נשתבש שם מתערובת ל' יוני שנגע בו, יצא ל׳ פרסי השולט בבבל שלא היתה השפעתו תקיפה כל כך על ל׳ ארמי מפני טעמים שונים מג. בץ כך ובין כך מתאימה מסקנתו המסתברת של רבנו תם לדברי זקנו רש״י, כי ל׳ ארמי הוא עיקר הלשון, הצח, ולי טורפי שבתלמוד ירושלמי אינו אלא קרוב לו ולא הוא עצמו, מפני שהושפע משפה אה״ת, אם מעברית בימי קדם או מיונית בימי התלמוד. הערה בדרך אנב: נלמד נא מכאן אל דרך רבותינו הראשונים ז״ל שהלכו מא°) דלמן בספרו 2 .Gr. der jüdisch-pai. Aramäisch S ועוד. גזב°) דימן שם, הערה ב; והביא פרש״י להשיגו; וקדמוניות התלמוד לד״ר קרויה עמיד ד". מג) ע׳ קדמוניות, שם, והערה א.