Jeschurun · 1924-03-01 · Heft 3-4 (März 1924) · p. Seite 51

על עריבת פרוש לתלמוד בבלי׳ צרבו ודרכו 51 נא־ מתוך שנתרנלו הלומדים אצל הפרושים הנצבים על הדף בהוספת שאר ספרים המצוים ביד כל אדם פרשו מאתנו ונתעלמו מן העין פרושים רבים של הראשונים ז״ל בדברי התלמוד ואין שם על לב. הבל יודעים שיש בישראל ספרי הלכות ותשומת עיונים ושערים של גחלי הדורות הקודמים ובהם פרושים הרבה לדברי הלכה ואנדה. ומה נורלם? יש מהם שהסוסקיס ז״ל הביאום להלכה ויש שלא הובאו גם שם, אחד זה ואחד זה נסתרים מעין הקהל הלומד, בסתרי תורה הטעונים גניזה. הלומד סוגיא ומתקשה בה לא יוכל לצאת כפעם בפעם אל בתי הבבליאותיקות ולבדוק שם בספרים עתיקים שמא ימצא פרוש טוב להניח בו דעתו; וטי שמעיין לפעמים• באותם ספרים עתיקים ומוצא פרוש הדש למקום אחד בתלמוד לא יוכל להכיר מ אותו ערך חשוב שיש לו לגבי המקום ההוא, מפני שאותה שעה אין אותה סוגיא שבה הוא נוגע ידועה לו. בין כך וכך דבר זה הולך ואבד מנכסי הקהל ואם לא יכניסוהו למחיצת פרוש הנצב על הדף אין לו השבה עולמית, דוגמא: שבת, ק ב: אתמר ספינה רב הונא אמר מוציאי] הימנה זיז כל שהוא וממלא רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי עושה מקום ארבעה וממלא. וכתב רשב״א ז״ל בחדושיו: "עושה מקום ארבעה וממלא, איכא לטידק האי מקום ארבעה היכי דפי אי למעלה מעשרה היינו רשות היחיד ואי למטה מעשרה היינו כרמלית ולעולם מטלטל הוא מכרפלית לרשות היחיד. פירש רבנו האי נאק ז״ל בשם הגאונים ז״ל שאותו המקום כגון תיבה פחותה או סל פחות". ע״ש באור הענין שחן רשות־היחיד לתיבה פחותה זו ולפיכך דולין דרך בה לספינה. וכ׳ הרב המגיד ז״ל בפט״ו מהל׳ שבת ה״כ שגם דעת רמב״ם ז״ל כרבנו האי גאון ז״ל. וכבר תטה והאריך בזה ט״ז באו״ח סי׳ שנ״ה ס״ק ה. ובל הענין קשה מאד, שהרי העיקר חסר מן הספר, שאלו היתד■ כונת הבבלי כירושלמי היאך אפשר שלא הזכיר עיקר הדבר שצריך לנקב אותו דף שהוא ארבעה על ארבעה ולדלות המים דרך הנקב. אך יש לדבר זה פרוש שנתעלם מן העין, והוא חבוי בסוף ס׳ תשובות הרמב״ם בקונטרס שנעתק שם מם׳ מעשה רקח ובראשו כתוב לאמר: "זמן השי״ת לידי בספר כתיבת יד קדמון אחר שהתחלתי להדפיס אשר קצתם בבר באו במקומם הראוי וכדי לזטת את הרבים אשימם דוברות במקום זה למופת ולאות והיו למאורות מפנינים הם יקחת". ונאמר שם: "כתב רבנו בפי׳ התלמוד משם ר׳ יהוסף הלוי ז״לפג וזה לשונו ואי קשה לך ואכתי האי זיז כרמלית הוא דהא יש בו ארבעה על ארבעה וכל מקום שיש בו ארבעה על ארבעה ואין לו מחיצות כרמלית הוא ומאי אהנו ליה והא קמעייל מכרמלית לספינה, יש לומר, האי זיז אין בו ארבעה על ארבעה אלא ארבעה בלבד הוא דאית ביה דהוי מקום פטור, והיינו דאיכא בין רב הונא לרב חסדא, דלרב הונא סגי ליה בכל דהו ולרב חסדא לא מנכר אלא בעינן שיהא אורך ארבעה או רוחב ארבעה. עד כאן" סד. פג) הוא ר״י ן׳ פיגאש הלפיד הר•״!! ורבו של רמב״ם זיל. סד) ד׳ לפסיא, שנת קנה הבמה בי טוב מחרוץ ל׳פ״ק. דף סא ב.