Jeschurun · 1924-03-01 · Heft 3-4 (März 1924) · p. Seite 52

52 ער עריכת פרוש לתלמוד צרכו ודרכו נב ומדויקת לפי זה לשון התלמוד שלפנינו: "עושה מקום ארבעה" ולא "ארבעה על ארבעה". ולכך נתכון גם רבנו הננאל ז״ל בפרושו שכתב: "וצריך לעשות מקום ארבעה חוץ לספינה כדי שיהא מקום פטור שמעלה המים מן הים או מן הנהר שהן כדמלית לאותו המקום שהוא מקום פטור ומשם מעייל להן לספינה פי׳ מקום זה כגון תיבה פחותה או סל פחות ונרשי' בירושלמי ואם הוציא מן הים לספינה הרי הוציא .מכרמלית לרשות היחיד". עד שלא נודע לנו אותו פרוש שנתעלם מן העין לא היו דברי ר״ח ז״ל מובנים ■כלל. שלא ראשם סופם. מתחלה כתב שאותו המקום מקום פטור הוא ובסוף כתב שאוהו המקום תיבה פחותה או סל פחית הוא ואם כן רשות היחיד הוא ולא מקום פטור כמו שנתבאר בדברי רב האי גאון דל. ולא עוד אלא שלא נכין מפני מה מקום זה מקונדפטוד הוא. ומה שכתב אח״כ בשם הירושלמי "שאס הוציא מן הים לספינה הרי הוציא מכרמלית לרשות היחיד" אין להבין כלל למה כתב זאת בשם הירושלמי הן דבר זה אף תנוקות של בית רבן יודעין אותו, שהים כימלית והספינה רשות היחיד ואסור להוציא מזה לזו. אולם עכשו לאחר שזכינו לאותו פרוש של רב יהוסף הלוי יז״ל הדבר מתברר מאליו וכל עין תראה תכיר •מטעות סופר קלה נזדקרה כאן בפרוש ר״ה, כי אותן שתי חבות "וגרסי׳ בירושלמי" באו שלא במקומן וצריך להעמידן לפני ■המלים "פי׳ מקום זה וכו׳" ולא היתה כונת ר״ח דל אלא להודיע שכירו' פרשו במקום זה פיוש אחר מפרוש הבבלי שהוא פרוש רב יהוסף הלוי דל שאין זו תיבה פחותה אלא דף שיש בו ארבעה בלבד, באורך או ברוחב, ולפיכך הוא מקום פטור. ומה שכתב בסוף "שאס הוציא וכר" אין זה בשם הירושלמי אלא תוספת ביאור מעצמו לכלל ■ההלכה כדרך הראשונים בכל מקופסה. ומתוך שלא הזכיר רמב״ם דל בפסקיו שמקים זה כתיבה פחותה או סל פחות הוא, כדרכי להביא תמיד דברי הירושלמי, היה נראה שהלך בשטת רבו רב יהוסף הלוי דל סו, אלא שנאמר מפורש בדבריו "ארבעה על על ארבעה" ולפיכך צריך בדיקה בכתבי יד שמא טעות־סופרים היא זו, שהוסיפו "על ארבעה" על "ארבעה".. יש להודות, כי פרוש זה של רב יהוסף הלוי ז״ל לא נתקבל, כנראה, מאת שאר הראשונים מפני שהוא קשה בטעמו. לא מצאנו בשום מקום םי° שתהא חשיבות יתרה למקום שיש בו ד׳ מפחים רק בארכו או רק ברחבו בלבד. ואולי רב יהוסף ז״ל עצמו לא אמר כן אלא בדרך אפשרות בלבד, ולא עוד אלא שמלשון קושיתו נכר שהיה פשוט לו קורם שמדובר כאן "בארבעה על ארבעה". נם אולי משום זה לא פסק כן רמב״ם דל בחבורו. אולם לא משום כך יש לנו להחליט כי כל הפרושים פה) ואולי יש להגיה במקום ״פ׳ מקום״ — «ויש שפי׳ מקום", אלא שאין דרך ר״ח ז״ל להביא דברי הירו׳ בלשון יש מפרשים. סו) אבל נגד זה הוא מ״ש בפי״ד מהל׳ שבת ה״ו בה״ה ובכס״ם, שלשיטת ר״י הלוי ז״ל ודאי איכא -מקום פטור בכרמלית, ובן שטת רש״י ז״ל בפ״ק, ע׳ ר״ן שם גבי אויר של בקעה וכו׳. סו°) רק בעירובין, ה א, ברש״י ד״ה ואי וכו׳ ועיי״ש בתום׳ שנדו מזה.