Jeschurun · 1924-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1924) · p. Seite 8

8 וזבלת וחרזון ה מנחות מ״ב ב׳ "א״ל אביי לרב שמואל בר׳ יהודה הא תכילחא היכי צבעיחו לה (איך אתם צובעים אותה) אמר ליה מייתינן(אנחנו ממאיס) דם ה לזון וסמנין ורמינן להו ביורה ומרתיחען ליה ובו'" ומזה ניאה ברור שהתכלת צבעו בדם חלזון ביחד עם סמים אחרים שהרתיחו ביורה. מלשון המאמר הזה נראה כי לא צבעו תבלה בבבל, וכן האמורא המפורסם שבבבל "אביי" לא ידע איך צובעים את התכלת, וכן נראה סנהדרין י״ב א, שהתכלת הביאו מא״י לבבל, והנה מלשון המאמר נראה כי רב שמואל בר רב יהודה לא די שידע מלאכת הצביעה ההיא, אך בעצמו עסק בה, ולפי שבלא ספק לא צבעו את התכלת בימי בעלי התלמוד גם בא״י רק בארצות רחוקות ומשם הביאו לא״י כני־אה סומה מ״ו ב׳; סנהדרין י״ב א• וכמש״ל, לק לא ידעו מלאכתה בבכל, בי אם היו צובעים תכלת בא"/ היו יודעים מלאכתם נם בבבל מפי הרבה חכמי ישראל שבאי תמיד מא״י לבבל בנודע במקומות הרבה בתלמו־ לכן בהשקפה ראשונה יפלא איך ידע ועשק רב שמואל הנזכר בצביעת התכלת? אך דבר זה יובן לנו אחרי הקירודנו על רב שמואל זה מי הוא ומאיזה מקום הוא בא. רב שמואל בר רב יהודה היה אחד מגדולי האמוראים, ונזכר בהרבה מקומות מאד בתלמיד שבת ה׳ א•■; נ״ב א׳ז• קמ״ז ב׳; כתובות י״ג בי; נימין ט״ז א ועוד הרבה, ונודע כבקי מאד בכיייתות כבירות לי׳ז ב׳ (ע' שבת ע״ט א; יומא י״א ב׳; ע״ז כ״ח כ׳) ואביו ביב המקימות נקרא "יהודה" בלא תאר רב ובאתה מקומות נקרא רב יהודה שבת ע״ט א׳; יומא י״א בי; מנחות ט״ב בי, ורב שטיאל זה בא מא״י לבבל ביכות י״ד ב'; שבת נ״ב אי; יבמות נ״ה ב'; גיטין כ״ג ב'; מי אי; סנהדרין ל״א בי; ע״ז נ״ד בי; והי׳ גי צדק יבמות ק״א בי; ונתגייר עם אביו (כ• נקרא אביו יהודה וגם רב יהודה), שבת קמ׳ייז ב', ובלא ספק נבונה דעת רבנו תם (עיי תוספת יבמות ק״א ב; סנהדרין ל״ו בי; נדה מ׳יט ב׳) שאביו רב יהודה הוא הגר רבי (אי רב) יהודה הינדאה (מארץ איכ-יא או הודו) שנזכר קידושין ב״ב ב׳ (שמת בלא יורשים, כי בנו רב שמואל הי׳ ג״ב גד ואין נד יורש את אביו הנר קדושין י״ז ב׳, ויתכן ג״ב שבנו רב שמואל מת קודם אביי) שנסע כאיצות רהוקות במדינת הים ב״ב ע״ד בי, ולכן יש לשער בי רב יהירה ובנו רב שמואל באו מאיץ אינדיא לא״י והתגיירו, ולא חדלו את״ב לנסע לארצות רחוקות לסתירה, ורב שמואל זה היה הולך ונוסע תמיד מא״י לבבל בסחורה (כי עשיר היה כנראה שבת קמ״ז ב) .והיי מביא עמי לא״י ולבבל את התכלת אשר הי׳ קונה בנסיעותיו בארצות הים במקומות שצובעים שם את התכלת, ורב שמואל שהי׳ מחכמי ישראל המפורסם השגיח שם שהתכלת שקנה לציצית החיה' צבועה לשמה (בי כן משפט תכלת של צ־צית ע׳ מנחות מ״ב ב׳; עירובץ צ׳ ב') והוא או אנש־ו יהודים כשרים עזרו במלאכת צביעת התכלת לציצית לצבעה לשם ציצית. ונראה לי כי יתכן מאד כי זוג ת״ח שבאו מטבייא לבבל עם חבלת מלוז סנהדרין י״ב א׳ (שבארץ חתים סוטה מ״ו בי, שהיא בנראה אי כיפי כמש״ל) הם רב שמואל ואביו רב יהודה שזכרנו שסחרו בתכלת להביא ממדינת הים לא״י ולבבל.