Jeschurun · 1924-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1924) · p. Seite 9

ט תכלת ר ד. ל ז י ן 9 ומזה נראה ברור שהתכלת צבעו בדם חלזון ביחד עם סמים אחרים שהרתיחו ביורה, ועוד מצאנו שכתב המיימוני בהלכות ציצית ס״ב ה״ב על החלזון ו״דמו שחור כדיו" אשר בלא ספק קבל כן המיימוני מרבותיו ולא מלבו אמר זד" ואחרי כל אלה הדברים יש להחליט כי יסוד צבע התכלת הי׳ סמים ממיני צמח ודומם מצבע נוטה למראה הרקיע (כדרך שצובעים הקראים את התכלת כמש״ל), ורק מסני שקבלו רבותינו כעלי התלמוד שצבע תכלת שלא יתקיים לעולם איני כשר לציצית, וצבע ממראה הרקיע על הרב איננו צבע מתקיים רק הוא נוטה לשחרחר dunkelblau, בידוע לכל מכין במלאכת הצובעים, ובימי בעלי התלמוד צבעו האומנים הנדולים את התכלת בסמים מם*אה התכלת עם תערובת דם חלזון השחור, ובזה עשו צבע קיים לעולם, לכן חייבו בעלי התלמוד לקהת תכלת בזאת (ממראה רקיע ונוטה לשחרחר, אבל לא שחור ממש בדעת יפת שהביא אכן עזרא שפות כ״ה ד׳ הבטלה בלא ספק באשד יתבאר להלן) לציצית ובגדי כהונה5), ואפרו תוספתא מנחות פ״ט "תכלת אין כשרה אלא מן ההלזין, שלא מ; החלזון פסולה", כי הי׳ ידוע להם שרם החלזון השחור יקיים צבע סמי התכלת שלא יעבור לעולם6) (ודומה לזה חייבו רבותינו בעלי התלמוד לתת בפיטום הקטית יין קפריסין שיחזק הריה עי׳ כריתות ו׳ אי). והנה בימי התלמוד ידעו רק מדם חלזון שהוא מקיים צבע תכלת, בי כן עשו האומנים הגדולים שצבעו את התכלת בימיהם.. אולם אס ימצא לנו דבי אחר בזולת החלזון אשר יקיים בבירור צבע התכלת, אז אפשר שגם הוא כשר לתכלת כמו החלזון אלא שלא נוכל לחדש דבי זה להלכה למעשה מדעתנו. וראי׳ גמורה יש לדברי שהחלזק לקחו רק להזק סמי צבע התכלת, ממה שצדוהו גס ■ על חופי א״י(שבת כ״ו א׳; מגילת ד א׳) ובבל זאת את התכלת צבעו רק במדינת הים כמש״ל ואילו הי׳ החלזון עיקי צכע התכלת, היו צובעים בלא ספק את התכלת גם בא״י ולפי מש״ל לא צבעו את התכלת בא״י בימי בעלי התלמוד בבירור. והנה כן נראה ברור מלשון המיימוני הלכות ציציה פ״ב ה״א וה״ד שרמז על דעתו שאין החלזון דווקא בתכלת, דק צבע שהיחד מתקיים לעולם7) וכן הסכיס■ הרב ר׳י ליפשיץ בהקרמת ספרו "תפארת 5) ובזה סרת תמיהת התוספת מנחות מ״ב ב׳ על לשון -גמרא "מייתיגן דם חלזון וסמני;,' ׳*תטהו איך מערכין סמנים זרים עם תכלת. 6) ומטעם זה פסלו כתלמוד לציצית תכלת צבועה בסם קלא אילן עי׳ ב״ם פ״א ב׳; מנחות מיא ב׳; ם"ג א׳ אן* שעינה בעין התכלת הצבועה בדם חלזון ואי אפשר להכיר ביניהן כנראה שם, מפגי שצבע התכלת מן קלא אילן משתנה ונפסד אחר הכבוס מנחות מ״ג א׳ (אך שאץ צבע קלא איל; עובי לגמרי אחר הכבוס כנראה ב״ק צ״ג ב,). 7) ומטעם זה לרעתי לא הזכיר המיימוני חלזון כתכלת של בגדי כהונה בהלכות בלי מקדש פ״א הי״ג (כאשר תמת עליז המשנה למלך שם) אך שלפי התוספתא מנחות פ״ט גם תכלת של בגדי כהונה כשרה רק בדם חלזון, כי סמך המיימוני על מה שרמז בהלכות ציצית פ״ב שאי; החלוון דוקא בתכלת, רק צכע שהרחר מתקיים לעולם וכי תכלת שלא יתקיים צבעה לעולם איננה נקראת תכלת, וכבר אמרתי למעלה בפנים, שתמיימוני במה שלא זכר בהלבות ציצית שאין כיסינו תכלת רמז לנו עוד על דעתו, שנם בימינו יש אפשרות לצבע תכלת לציצית.