Jeschurun · 1924-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1924) · p. Seite 10

10 תכלת והל ישראל" לסדר מועד דבין בציצית ובין בבגדי כהונה אין צריך חלזון דווקא רק שתהי׳ התכלת בהם ממראה שאינו משתנה, ורומה לזה מצאנו בדיו שבו טתבים ספר תורה ותפילין ומזוזות, שלפי דעת התלמוד שבת כ״ג אי; ק״ג בי; כשד רק דיו מיוחד המבואר שם, ואנחנו כותבים בדיו אהר (עיי ש״ע יודיד סי' ר״ע ס״ו) מפני שכוונת התלמוד היחד, רק שיהי׳ הריו.!מתקיים, ודיו שלנו מתקיים ג״כ כמו הדיו התלמודי. נם מלשון המיימוני נראה שדעתו שתכלת הוא מצבע ירוק שהרהר, כי מדבריו בהלכות ציצית פ״ב הלכה א׳ ב׳ נראה אשר בצביעת התכלת יקהו דם חלזון השחור וסממנין כמו קמוניא המחזקים את הצבע והם צובעים את התכלת בצבע פתוך שבכחול (והוא ערוב מצבע רקיע שחור כמדע) ומתקיים כדמות הרקיע לעין השמש בטהרו של רקיע, אך לא יתכן בשום אופן לאמר שתכלת הוא מראה שחור לגמרי (כדברי יפת שזכרנו, וכאשר כן יראה נם בהשקפה ראשונה בלא עיון בדברי המיימוני שם הלכה די חי), כי מלבד שזה נגד קבלת כל המעתיקים הקדמונים שתכלת היא ממראה הנקרא בלשונות א־רופא blau כמש״ל, הנה מראה שחרחר לבד איננו דומה כלל למראה הרקיע (עיי שמות ב״ד יי), ועוד מראה קלא אילן השוה למראה תכלת של חלזון כמש״ל הערה 5, כפי המקובל (עי׳ ערוך) הוא סם הידוע בשם אינדיגא, שהוא ממדאה ירוק שחרחר, ועוד ראיה מוכחת מהלשון על זמן ק״ש של שהרית "משיביר בי; תכלת לכרתי" ברכות ט׳ ב׳ שהבונה שם בלא ספק על מה שקשה להכיר בלילה אף לאור הנר בין מראה blau למראה grün כמש״ל הערה 1, לכן העיקר כמש״ל שהתכלת צבעו בסמים ממראה blau, ודם חלזון נתנו בהסמים כדי שיחי׳ צבעם נוטה לשחרחר ומתקיים לעולם. ויש להוסיף עוד בי קשה להסכים עם דברי המיימוני שכתבנו שערבו עם דם חלזון השחור רק פמטנין כמו קמוניא, כי קפוניא הוא מין עפר מלחי עי׳ שבת ס״ט א:; סנהדרין מ״ט ב׳; נדה ס״ב א/ ואין לו מדאה הרקיע, ויותר נראה כי "סימנין" שנזכרו מנחות מ״ב ב׳ הם סמים אחרים ממראה רקיע. ואחרי החקירה הזאת, כל משביל מבין דבר לאשורו אשר האמת מד פניו יסכים לדעת הרב ליפשיץ שזכרנו שיש באפשרות גם בימינו לצבוע התכלת כדין התורה והתלמוד, כי מלאכת הצביעה השתלמה מאד בימינו יתר רב מביטים קדמונים, והאומנים במלאכה זו יוכלו לצבוע צבע תכלת מתקיים לעולם נם בלא חלזון, וראוי לנו לבלי לבטל לגמרי מעוד, אחת ממצות התורה, מצות תכלת בציצית, בהיות לאל ידינו לקיימה, וביותר כי דעת רבנו הקדוש (משדר המשניות) במנחות ל״ח א׳ היא שהתכלת מעכבת את הלבן, ונוטה דעת בעל הלכות גדולות והרז״ה (עי׳ ספרו המאור הקטן שבת פ״ב) לפסוק כמותו אע״ם שדעת שאר הראשונים ז״ל אינה כן. וביותר כי להלן יתבאר בבירור כי החלזון יש עוד היום, והוא הנקרא בלשונות אירופא בשם דג הדיו, עד שיש בידינו גם לצאת ידי רבותינו בתלמוד בכל פרטי המצוד,, לכן ראוי לנו להשיב לב״י המצוה ההיא אשר עזבוה זה שנות מאות הרבה. והנה בימינו אלה בשנת התרמ״ח אנשי כת אחת מכתות החסידים בפולין החלו לתת תכלת בציצית