Jeschurun · 1924-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1924) · p. Seite 11

הכלת ו ח h ז ו ז 11 במצות רבם ר׳ גרשון חנוך אשר;ס הוא חקר ומצא שהחלזון שבתלמוד הוא דג הד״ר שבימינו, ובל אוהבי אמת בלי משא פנים יאמרו לו יישר חילו. והנה צבע התבלת^ךומה למראה הרקיע הפתור ביום השמש, ולין אמרו במדבר רבה סוף פ׳ שלח לך "התבלת דומי• לרקיע", אולם לפי שמרם חלזון השחור שנתנו בסמי תכלת הי׳ מראה התכלת נוטה לשחקחר יותר ממראה הרקיע (כי הי׳ מראה התכלת כמראה קלא אילן הוא אינדינא כמש״ל שהוא ג״ב נוטה לשחיחר יותר ממראה הרקיע), ובין מראה התכלת של ציצית ומראה הרקיע ייש מראה מי הים (בהיותו שוקט בלא גלים, שאז מימיו ממראה התכלת וכרתי יחד כנודע), כי צבע מי הים מזהיר יותר מתכלת של ציצית ומחשיך יותר ממראה הרקיע, לכן אמרו עוד בלשון אחר "התכלת חמה לים והים דומה לרקיע" מנחות ם": ב׳, ומפני שמראה מי הים איננו נודע לכל אדם, לבן אמרו עוד בלשון אחר "התכלת דומה לים והים דומה לעשבים (הכונה של עשבים ממראה תכלת וכרתי כמי הים, ויש עשבים הרבה ממראה זה, ולכן אמרו במקום אחר ירוק בכרתי ולא ירוקי כעשב כמש״ל הערה 1) ועשבים דומים לרקיע" ירושלמי ברכות פ״א הלכה ה׳. ועתה נשוב להתרת השאלה מה הוא החלזון של תכלת, ואם הוא ידוע עד היום לבני האדם מה שמו בלשונית אירופא. והנה להתרת השאלה זו תעזור לנו קבלת המיימוני שזברט שדם חלזון שחור כדיו, ויש להחליט כי ברורה דעת האומרים אשר חלזון הוא הנקרא בלשון נרטניא דג־הדיו Tintenfisch, והוא מן שרץ ידוע ביס באורך רגל, שגופו מונח בנרתק של עור רק בתכנית שק הגדל עמו (ולכן חשבוהו הקדמונים למיני הלק או שבלול, אף שחכמי הטבע בימינו יחשבוהו למין אחר), ויש לבעל חי זה פנימה כיס מלא ליח שחרחר, הוא סם צבע היקר הידוע כעת לכל, הנקרא בלשונות אירופא בשם Sepia, אשר בלעדו לא יוכלו הקרים לעשות מלאכתם, והנה הליח היקר השחרחר הזה ערבו הצובעים הקדמונים בממים ממראה תכלת לקיים צבעם, והעברים קראי לליח הזה דם חלזון על דדך ־'שאלת, ואיננו דם ממש, ולפי• שלא מצאנו אצל הסופרים הקדמונים שהשתמשו לפעמים לצבע בדם שחור מבעל הי אחר שבים בזולת ליח דנ הדיו שזכרנו, המפורסם מאוד מימים קדמונים ועד עתה, לכן הדעה שזכרנו שהחלזון של תכלת הוא דג הדיו היא חזקה וברורה שאין עליה תשובה. ונשאר לנו עוד לבאר מאמר הברייתא מנחות מ״ד א׳ "חלזון זה (של תכלת) גופו (מראה גופו, צבעו) דומה לים וברייתו דומה לדג", ודג הדיו אין צבע טפו דומה לים (כי צבע עורו הוא ירקרק כרכזמי) ולא ברייתו דומה לדג. ונראה לי שבדבור "טפו דומה לים" הכוונה על צבע הים כאשר יסער בהמון גליו, כי אז מראהו משתנה מהרה מצבע לצבע מפני קוי האור הנשברים בהמים העולים ויורדים, וכן הכתמים על פגי עור דג הדיו ישתנו מהרה מצבע לצבע (שחרחר, ירוק כרכומי, אדום, עין תכלת, עין תכלת אדמדמת) כפי חפץ בעל חי זה בחייו ונם אחרי מותו איזה שעות, כמדע מהסגלה הנפלאה ההיא של דג הדיו בכל ספרי הטבע, וכן הדבור "וברייתו־