Jeschurun · 1924-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1924) · p. Seite 13

תכלת ו ח ל ז ו 13 יג מראשם יצאות שתי כרעים או ארבע דקית ורבות כנודע בספרי הטבע.. ובחלזון של תכלת הוא דג הדיו (כמש״ל) מיאשו יוצאות כרעים הרבה לכל צדי הראש, ושתים מהן בדמות נחשים קטנים גכפפות ויורדות לשני צדי הגוף כאשר יראה הקורא להלן בתבנית דג הדיו, והנה עשי מין יו כזה כדי לאחז שפת הבגד יההגורה, וקראו לוו זה חילה אי הולזא (קיצור משם חלזון כמ״ש להלן), ונבנה משם זה בלשון ארמי פעל הלז על אחיזת שפת הבגד גהחיירר. ע׳׳י יו החילוז, ומזה הלשונות בתרגום שני אסתר שם; וכן לדעתי חלזון של תכלת נקרא לפעמים (כדי להבדילו משאר מיני חלזון) בשם "חלזוךבהש" מפני שתי הכרעים היורדות מראשו לשני צדי הגוף בדמות נחשים וגם מפני שעורו מנומר בכתמים כנחש כמש״ל, ולפי שמיני חלזון ארצי ברדושם על הארץ ישאירו שביל לבן מהליח הלבן היוצא מגופם כנודע, לק אם על השחור שבעין עוברים מהלבן פתילים לבנים אז מום עין זה נקרא על דרך השאלה בארמית בשם חלזון, תרגום ירושלמי ויקרא שם ותוספתא בכורות שם, או בקיצור חילה* תיגום אונקלס שם9), ובעברית נקיא שם תבלול (ויקרא שם) שהוא נרדף: עם שכלול (חלזון) הנקרא בארמית תיבללא תהליס נ״זז ט׳ ותרגום שם10), ואם על *) חיליז ברא ספק שם מקוצר מן חלזון כמו שתרגם הירושלמי שם, וכמו שהיו לחלזץ עוד שמות מקוצרים חידה או חדלזא כתרגום אסתר שם, ובלשון סורית לעדות הוקרי הלשון נקיא החלזון בשם חלזונא וגם הילזונא. l0) השמות רזבלול, שבלול, תובללא לבעל חי חלזון נבנו מהפעל בלל שבטעם היטיב בליה תחלים צ״ב י״א (הטעם שם בלתי את קרבי, וטעם זה מפעל בלל הושאל מטעמו הרגיל על תערובת דבר לח ביבש שמות ס׳ח ב׳ מ׳: שופטים י״ט כ״א ועוד, או הערובה ובלבול בכלל בראשית י״א ז׳ מ׳; הושע ז׳ ח,), מפגי שהשבלוד ירטיב דרכו בליח לבן ברחשו, ובדרך דמיון בקרא מום עין של פתילים לבנים על השחור בשם תביעל או חלזון, וזה שאמרו במשנה בבורות שם "איזהו תבלול לבן הפוסק בפירא (בשריון ע׳ תרגום ירושלמי שני שמות כ^ח ל״ב, בן נקרא לדעתי על דרך השאלה הקרום המכסה את השחור שבעין להגן עליו) ונבבס בשחור, שתור שנכנס בלבן איננו מדם", כי שם תבלול יפול רק על פתילים לבנים בשחור כמש״ל, ולא על פתילים שחורים בלבן/ והוא דעת ר׳ יוסי בגמרא שם, ויש עוד שם בגמרא דעת ר״מ האומר שגם שחור הנכנס בלבן הוא מום, בי לדעתו שם מום תבלל הונח על בלבול השחור והלבן שבעין מהפעל בלל שבטעם הערובה ובלבול בבלל, וזה שאמרו בגמרא שם "ור״ם מה מעמו מה לשון תבלול דבר המבלבל את העינים", כן בראה ברור בעיני על פי עמק הלשון יסוד הפלוגה» בין ר׳ יוסי ובין ר׳ מאיר, אף שטעם ר; יוסי מתפרש בגמרא שם באופן אחר על דרך דרש (ע״ש בתוספת), והנה לדעת ר״מ נראה בי מומי העין ששמותיהם בארמית חלזון (פתילים לבנים על השחור) או הלזוךבחש (נקודות לבבות על השחור) שניהם בלולים במום שבתורה תבלול (בלבול העיביב), ודעת הספרא שיכלול חלזוךבהש במום דק שבתורה היא לדעת ר׳ יופי שזכרנו. — השמות תבלול תיבללא שבלול נבנו מהפעל בלל עם הוספת "ת" ע״מ תהלד. תהרה מפעל הלל, או בתוספת "ש" בראש ע׳־׳ם ישן שפעל, ומ!ה השמות בב״ק שלהבת שקערורה סבורים, וכן המלה הקשה תבלית ישעי׳ י׳ ב״ה לדעתי נבנתה מפעל בלל ומעמה ";ירב עמים,׳ שהיו במחנה אשור, עי׳ ישעיהו י׳ ח'; י״ז י״ב; ב״ב ר; כ״ט ז׳; ל' ב״ח; ל״ג ג' י״ב. ויתכן שנבנו בל אלה השמות מפעלים בבניגים ישנים תפעל (ומזה הבנין "תרגלתי" הושע י״א ג,).- שפעל (נמצא רק בארמית וסורית במו הפעלים שחרר, שעבד, שלהב, שבלל, שמדע, שלחף, שיצא ועוד).