Jeschurun · 1924-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1924) · p. Seite 14

u תכלת וn ל ז ו ן ־יד השחור שבעין מפוזרות נקודות לבנות ולא פתילים לבנים אז טום עין זה נקרא על דרך השאלה בארמית בשם "הלזוךנהש" (הוא חלזון של תכלת המנומר בכתמים כנחש כמש״ל) ספרא ויקרא שם ומשנה בבורות שם, וגם כשם "נחש" לכד כמדות שם ותוספתא כיורות ס״ד, כדי להבדיל מוס זה ממום "הלזק" שהוא של פתילים •לבנים על השחור כמש״ל, ובן מוכח להמעיין בספרא ותרגים ויקרא שם ותוספתא בכורות שם שאין הלזון־נחש (או נחש לבד) וחלזון סתם מום אחד,' הכתוב ויקרא שם מונה שני מומי עין דק (קרום) ותכלול, ובספרא נהשב חלזון נחש למין מום דק .(הכתמים הלבנים יחשבו בקמטים קטנים), וכתרגום הלזון או הילוז הוא מום תבלול, ובתוספתא בכורות שם נחשבו חלזון ונחש לשני מומין. יש מחוקרי הלשון האומרים כי חילוז שבתדנום אונקלם למום תבלול ויקרא שם הוא מלשון יונית הלזה כטעם שעורה של בשר או אבעבוע בעפעפי עין, ולדעתם יתכן שנקרא מום זד. בתורה תבלול מהפעל בלל בטעם הרטיב בליח במש״ל הערה 10, מפני שעין כזאת תדליף תמיד •דמעות, אך לפי שבתרגום ירושלמי תבלול מתורגם חלזון, ובלשון סורית חלזון נקרא ג״כ חיליזינא כמש״ל הערה 9, ובתלמוד לא מצאנו זכר ממום כזה בעפפעי העין, לכן בלא ספק אין חילוז שבתרגום אונקלס חלזה שזכרנו, רק שם מקוצר מן חיליזינא כמש״ל ..בהערה שם. — בהלשון פסחים קי״ד א׳ "תמרי בחלומך" יתכן מאוד לפרש שהכלי שנתנו בו תמרים הי' סל בתכנית נרתיק של אמה מין ממיני החלזון, "חלוז"'הוא שם מקוצר מן הלזון(כמו שבאים עוד שמות מקוצרים חליז, חילוז, חילזא כמש״ל), ורעת חוקרי הלשון בי "הילוד׳ זה הוא מלשק יונית חילז בטעם תיבה היא רחוקה בעיני, כי -למה באה הטלה היונית הזאת בלשון התלמוד רק על כלי התמרים ולא על כלי אחר. יום ו׳ כ״ה סיון תרנ״ג. וזאת תבניתו של חלזון או דג הדיו (היא ברביעית גדלו (אדכו ורחבו) בטבע).