Jeschurun · 1924-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1924) · p. Seite 15

מד 15 מתי תקנו ברבת הטיב והממיב משה אויערבך. מתי תקנו ברכת הטוב והמטיב ל 1 ר׳ יעקב בן רבנו אשר כותב בטור אריח סי׳ קפ״ט: ברכה רביעית [של בהמ״ז] הטוב והמטיב לאו דאורייתא היא שחכמים תקנוה על הרוגי ביתר שנחנו לקבורה. מקור דבריו הוא מימרא של רב מתנא (ברכות מ״ח: תענית ל״א וב״ב קכ׳יא) אותו היום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו ביבנה הטוב והמטיב הטוב שלא הסריחו והמטיב שנתנו לקבורה. ובירושלמי ברכות פ״ז ה״א ותענית פ״ד ה״ה אמר רב הונא משניתנו הרוגי ביתר לקבורה נקבעה הטוב והמטיב הטוב שלא נסרחו והמטיב שנתנו לקבורה. אבל המאמרים האלה קשים עד מאד. 1) אהר דברי רב מתנא מביא התלמוד ברייתא: סדר ברכת המזון כך היא... ר׳ אליעזר אומר רצה לאומרה [קדושת היום בשבת] בנחמד, אומרה בברכת הארץ אומרה בברכה שתקנו חכמים ביבנה אומרה ... ואם תקנו הטוב והמטיב אחר שנתנו הרוני ביתר לקבורה איך אפשר שד אליעזר בבר יודע את הברכה הזאת? הנה ר״א נפטר זמן רב לפני זה1). 2) אחר כך מובאת הברייתא ת״ר מנין לברכת המזון מה״ת שנ׳ ואכלת ושבעת וברכת זו ברכת2) הזן את ד׳ אלדיך זו ברכת הארץ הטונה זו בונה ירושלם . ... אשר נתן לך זו הטוב והמטיב . . . בירושלמי פ״ז ה״א נמצאת הברייתא (כמעט בסגנון התוספתא) בשם ר׳ ישמעאל וא״ב רי״ש סובר ברכת הטוב והמטיב מה״ת ואיך אפשר שריי׳ש אשר נהרג לפני חרבן ביתר3) יחשוב שברכה אשר אך אחר פטירתו תקנוה תהיה מה״ת? 3) בדף מ׳יו: אמר רב נחמן בר יצחק תדע דהטוב והמטיב לאו דאור׳ שהרי עוקרין אותה בבית האבל כדתניא מה הס אומרים בבית האבל ברוך הטוב והמטיב ר׳ עקיבא אומר ברוך דיין האמת ומסיק הש״ס שכונת ת׳יק שאומרים א ף הטוב ‘) ע׳ סנה׳ ם־־ת. עי־א נפטר בהיי ר׳ עקיבא והוא בודאי נהרג עד שלא נתנו הרוגי ביתר לקבורה. אמנם בגטין נ״ז. תניא ר׳ אליעזר הגדול אומר שני נחלים יש בבקעת ידים אחד מושך אילך ואחד מושך אילך ושיערו חכמים שני חלקים סים ואהד דם. והברייתא הזאת מובאת אתר ספור מלכידת ביתר וע״כ רש״י פירש גם אותה על לכידת ביתר אבל בבר כ׳ בגליון הש״ם שצ״ע אם ברייתא זו מדברת מהרוגי ביתר שהרי ר״ע נהרג בפולמוס של אדריאנוס והיה אצל ר״א בשעת מיתתו. 2) בתוספתא ברכות פ־״ז א׳ מובאת הברייתא בקצת שינויים. ברבת הזימון מן התורה שנ׳ ואכלת ושבעת וברכת זו ברבת הזימון, את ד׳ אלדיך זו ברכה ראשונה, על הארץ זו ברבת הארץ, טובה זו ירושלם . . . אשר נתן לך זה(!) הטוב והמטיב; ובמכילתא בא פ׳ ט״ז (לפ׳ י״ג ג׳) וסנין שהן מברכי; על המזון שנ׳ ואכלת ושבעת, וברכת זו ברבה ראשונה, על הארץ זו ברכה שניה, הטובה זו ירושלם . . . אשר נתן לך שגמלם כל טוב. 8) ע׳ דוה״ר ה״א כרך ה׳ 18—616.