Jeschurun · 1924-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1924) · p. Seite 17

מתי תקנו ברבת הטוב והסטיב 11 נמצאת הגהה אחר דברי ר״נ הטוב והמטיב ביבנה תקנוה "כנגד מי תקנוה כנגד הרוגי ביתר". ולפי זה יש לומר שיב מתנא אינו חפץ לתת מעם לעיקר תקנת הברכה אלא למה תקנוה גם בבית האבל* 6) כי לדעת ר׳ עקיבא (דף מ״ו:) היו עוקרין אותה בבית האבל יען שלדעתו — וכן ההלכה — אינה מן התורה. ובאשי אמר ר״נ שביבנה תקנוה וא״כ יש לשאול למה עכשיו אינם עוקרים אותה בבית האבל כדברי ר״ע? ומתרץ התלמוד במאמר של רב מתנא שבשביל זה אומרים אותה עכשיו גם בבית האבל מפני שאחר שנתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנוה גם בבית האבל, הטוב שלא הסריחו והמטיב שנתנו לקבורה. וזאת היתד, תקנה הדשה אהר ימי ר״ע. וגס אם אינם גורסים ההגהה של כ״י מינכען אבל מוחקים בדברי ר״נ החנות "כנגד הרוגי ביתד" (החסרות בהרבה כ״י) יכולים לבאר שהתלמוד מביא מאמרו של רב מתנא כדי לאמת דברי ר״נ שביבנה תקנו את הברכה ואינה מן התורה דאמר רב מתנא אותו היום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו7) הטוב והמטיב [ר״ל בבית האכל] וא״ב עד עכשיו היו עוקרים אותה שם כדברי ר״ע משום שאינה מן התורה. III ואף שקשה לומר שהביאור האחרון הוא דעת הטור אשר שם (בתחלת סי׳ קפ״ט) אינו מדבר מברכת המזון בבית האבל; אבל יש לתרץ בו למה מר זוטרא (דף מ״ו:) כאשר קרה מקרה של אבלות בירך הטוב והמטיב8) והא ר״ע סובר שעוקרים את הברכה לגמרי בבית האבל ואומרים רק דיין האמת. ורב נחמן נר יצחק מביא ראיה מדבריו שהטוב המטיב אינה מן התורה וא״כ סובר שהלבה כמותו? אבל אם נאמר שאהד קבורת הרוגי ביתר נתחדשה התקנה החדשה אשר גם בבית האבל אומרים הטוב והמטיב הכל מבואר. אמנם יש לתרץ ג״כ באופן הזה שר״ג ב״י ומד זוטרא חולקים בנוסחת הברייתא. רנבייי שנה את הברייתא כאשר הביאה. מה הם אומדים בבית האבל ברוך הטוב והמטיב רע״א ברוך דיין האמת אבל מר זוטרא שנה אותה כמו ששנינו בסוף טס׳ שמחות המברך בבית האבל ... רע״א הטוב והמטיב והכ״א ... ולדעת מר זוטרא ר״ע חולק נגד החכמים בזה שהוא מוסיף עוד הטוב והמטיב ופסק מר זוטרא כר׳יע. בכל אופן נוכל לסכם תוצאת הקירתנו כי קרוב לודאי שברכת הטוב והמטיב תקנוה כבר לפני קבורת הרוגי ביתר ובני דורו של ר״ג דימה ברכו את הברכה הזאת. *) כעין זה מצאתי בספר Vier apokryphische Bücher של הרב פ. ראזנטאל צר 111 הערה 3. 7) וצריך למחוק תבת ביבנה כפי׳ ר״נ גאון וגרסת הירושלמי במאמר רב הונא. 8) ובן הסכמת הפוסקים ע׳ רמב״ם פ״ב מהל׳ ברבות ה־״ח וטוש״ע סי׳ קפ״ט.