Jeschurun · 1924-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1924) · p. Seite 19

לחקר התלמוד הירושלמי 19 יט מייט וכ״ה בהנ״ה מרדכי ב״ב סי׳ תרנ״ו והגי׳ העקרית בירושלמי הוא נירסת הראשונים ולפני׳ כירושלמי נשתבש הגירס׳ ברסו׳, ועיי אדו חייא סי׳ ב״ה בשם הראבי״ה וכן המרדכיוהנ׳יה מרדכי מביאים הירושלמי כשם הראבי״ה, אכל כירושלמי נימין הנ״ל גורס לית ציבור כוליה טיעני ו!ה הגהת המדהים שהגיהו באו״ז כנירם׳ הירושלמי כדפוס וראי׳ לדברי כי בהג״ה מרדכי ב״ב מעתיק הירושלמי מאוז״ק לית ציבור מייט. 14) ירושלמי גיפין פ״ה ה״ט, ומכניסין כלי גויס וכלי ישראל וכו׳ כס' ש״ך הביא שצ״ל ומכשין דלי עכו״ס ודלי ישראל, ובאמת "דלי" איננו מורגל כלשון חכמים כ״א במקרא, וגיר׳ הרשב״א ומכניסין דלי עכו״ם ודלי ישראל, ויש גירסא נדפסח ומכבסין כלי נכרים וכן גרם הרב בעל ק״ע, אבל לדעתי גירס׳ הספרים ומכניסין עיקר, והפירוש הוא שאס שכח הנכרי כליו בחוץ ויש לחוש שיגנבו או שיארע להם שום הפסד וקלקול שחייב ישראל להכניסם לבית, וכך פסק הרמב״ם בפי״א מהל׳ נזילה ואבירה ה״ג ובכל מקום טבניסין כליהם מפני הגנבים כבלי ישראל מפני ד״ש ועי׳ שו״ע חו״מ סי׳ רס״ו סעי׳ א׳, ועי׳ סמ״ע שב׳ שבדפוס הר״ט הגדול בלי כ״ט לא נמצאו תיבות מפני הגנבים ורק ברמב״ם הנדפס עם כ״מ הוסיפו אותן, ואפשר שדן מדברי הטור, והראי׳, שהשו״ע שדרכו תמיד להעתיק לשון הו״מ לא העתיקן. 15) ירושלמי נדרים פ״ה ה״ד, אמר ליה רבי יודן ובן בר נש עביד דילמא בקביוסטוסא אמר ברוך וכו׳ עי׳ ק״ע. ועי׳ או״ז ח״ב סי׳ רע״ו והכי מוכח בירושלמי אתא לקמיה דר, יודן בר שלום מן דעטיף ויתיב ליה א״ל דלא מרוחנא א״ל ובי בר נש עביד אמר ליה לקוביסטוסא וכ״ה בש״מ נדרים ד׳ ס״ב ב׳. ועי׳ שו״ת הריב״ש פי׳ קע׳ח כדאמרינן בירושלמי חד בר נש וכו׳ א״ל מאי אישתכעית א״ל דלא מרוחנא אמר ליה וכן בר נש עביד אמר ליה לקוביופטא וכ״ה נוסחת הירושלמי בפי׳ הרא״ש גיטין פ״ד סי׳ י׳ ועי׳ בשו״ת דשייכי לספר הפלאה ה׳ נדרים פי׳ גרסינן בירושלמי נדרים חד בר נש נדר דלא מרווחא אחא לנכי דר׳ יורן בר שלום אמר ליה אישבעתא דלא מרווחנא א״ל וכן בר נש עבד אמר ליה בקוביוסטוס. והחכם יאסטרב צד 131 לא זכר הירושלמי. 16) ירושלמי נדרים פ״י ה״ה ר׳ בא בר זוטרא אתעביד תורגמן דר׳ יוחנן בחרא איתא דלא תרמה מישמע סוריבטו, עי׳ ר״ן נדרים ד׳ ח׳ ב׳ דגריס סוריסטון. ועי׳ שדת ריב״ש סי׳ ש׳ייע סוריסטון, ובכפתור ופרח פ״ז ד׳ מ״ב א׳ גרים לשון סורסי. 17) ירושלמי בבא בתרא פ״ב ה״ב ימא דסמכי, ועי׳ ירושלמי כלאים פ״ד ה״ד ובש״ס בכורות ד׳ נ״ה א׳ בימה של סובכי ובתום׳ שם פ״ז הגיה סופני אבל יש לתקן סובב/ ועי׳ במפרש שו״ט מזט׳ כ״ד פ״ט ובהערה ס״ג. והגי׳ סובכי או סומכי הבל אחד והוא סאמאיאניטזעע כשתי שעות לדרום פמיים ועי׳ ערוך השלם ע׳ ים ועי' ירושלמי שקלים פ״י ה״ז ים של סמכי, ובירושלמי כתובות פי״ב ה״ג, ימא דבוכבי, ועי׳ ילקוט יחזקאל שפ״ז ימה של סבכי ובכפתור ופרח פ״ז הביא תוסס' סוכה פ״ג זה ימה של סדום והביא גירסת ירושלמי שקלים כן ובן מובאה החוספ׳ הנ״ל ברש״י ובילקוט יחזקאל הנ״ל.