Jeschurun · 1924-01-01 · Heft 1-2 (Januar 1924) · p. Seite 73

Exegetische Beiträge 73 gesetzt wurde, damit er auch für das folgende לבוא בנקודת הצורים ובסעיפי הסלעים dienen soll. .9—7,8 כי ראש ארם דמשק וראש דמשק רצין ובעוד חמש וששים שנה יחת אפרים מעם: וראש אפרים שמרון וראש שמרון בן רמליהו אם לא תאמינו ני .לא האמנו Kein Geringerer als S. D. Luzzatto, schreibt in seinem Kommentar zu Jesaja: ״שני המקראות הללו נלאו המפרשים יהודים ונוצרים ״) להולמם ולא יכלו•■Die jüdischen wie die christlichen Exegeten bemüten sich diese zwei Verse zu erklären, aber sie vermochten es nicht“). Und diese Behauptung des bedeutenden Exegeten hat ihre Gültigkeit bis auf unsere Tage behalten. Die Haupt- Schwierigkeit liegt in dem orakelhaften, fragmentarischen Cha- Takter dieser prophetischen Sätze. Der Prophet 8011 dem bangenden König Ahaz, in seiner verzweifelten Lage, ob der Belagerung Jerusalems durch die verbindeten Syrer und Epbraimiten, Mut und Hoffnung einflössen. Auf Geheiss Gottes tritt er dem König entgegen und ruft ihm, im Namen des Ewigen zu: השפר ״ (7,4) והשקט אל תירא ולבבך אל ירךHüte dich1 und sei ruhig, fürchte dich nicht und dein Herz möge nicht zaghaft werden. Was die Koalition gegen dich im Schilde führt לא תקום ולא תהיה ג) Wohl in dem Sinne ein Fehltritt zu tun, wie z. B. dem Feinde die Tore zu öffnen oder Boten zum Grosskonig von Assyrien zu schicken, um seinen Beistand zu erbitten oder zu erkaufen, sondern ruhig die Errettung Gottes, die er ihm verkünden will, vertrauensvoll abwarten, vgl. Jawitz: ,תולדות היהודים חלק ב S. 122: בבל זאת חרד המלך (אחז) וביתו מאד ומי יודע אם לא רך לבו לפתוח בצרת נפשו את שערי העיר לפניהאויב למען היות לו נפשו לשלל! לולא יצא ישעיהו לקראתו לחזק בדבר ת׳ את לבו וכו'. Vgl. Saadja z. St. (angeführt auch von השמד מעשות מלחמה (רד״ק, in diesem Sinne auch Tg.; da השמר in den meisten Stellen der Bibel (so z. B. Gn. 24,6; 81,24. 29. Ex. 34,12. II. Kn. 6,9. Hi. 36,21 u. a. m.) eine Aufforderung zur Unterlassung eines Vorhabens ausdrückt. Die Vokalisation השמל statt השסר, sowie die v^-Betonung können trotz Ibn Ezra und Luzzatto keinen vernünftigen Grund ab geben, das Wort von שמרים abzuleiten. Vgl. auch Marti: Das Buch Jesaja z. St. ß. 73). Die Annahme Grätz’ (Ms. f. Geseh. u. Wissensch. des Judent. 1886 S. 269), dass השטר eine verderbte Dittographie von השקט sei, ist kaum verständlich.