Mannheim
Compact Memory

Jeschurun · 1923-11-01 · Heft 11-12 (November 1923) · p. Seite 21

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Jeschurun
Volume
10 (1923)
Issue
Heft 11-12 (November 1923)
Date
1923-11-01
Page
Seite 21 (sequence 5)
Language
German
Belongs to
additional
OCR quality
66% known words query
IRI
…/2292929-2293019--06548-2299909
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

כא רמז מהגר" א ז״ל 21 כנפשות אלה הנאמנים, אותן הרחיבו, אותן האירו, אותן האדירו, אותן שימו להם לקנין עולם, למען אשר ישאו ויסבלו אותם כהרף נפש, עד אשר יעבר אלקינו על פני כל האנושיות, המתמוגגת ברעתה, והמובעת במצולות חטאתה, ויקרא לה: "היי!" ואזי היו אלה הקנינים לקניני בל האנושיות כלה, ויתחדש אביב נצחי לכל העולם בב״א, . רמז סהגר״א דר. (נמצא בכהב־יד יש; בהמבורג) איתא במדרש, גדולה צדקה שטרחקת את המת ומקרבת את החי. ופירש רבנו הגר׳יא ז״ל דקי׳ ל כשמנפה ר״ל באה לעולם תלויות ועומדות ברקיע אותיות זזמתי כלפי הארץ וזש״ה חמת מלך מלאכי מות. ובתיבה זו חי רחוק, שהאות ח׳ בראש התיבה והאות י׳ בסופה, אבל מת קרוב, שהאותיות מ׳ ת׳ סמוכין בה זו לזו. והנה צדקה תציל ממות. ושעור צדקה מדין תורה לכה״ם מחצית השקל. כי- האות צ זו צדקה, וכשהיא באה באמצע, בתיבת מחצית, הרי נעשה ההפך מתיבת חמתי, כי בתיבת מחצית, האותיות מת רחוקות זו מזו והאותיות הי קרובות, שהאות צ של צדקה מקרבן. ואין מציל ממות אלא צדקה. ופנחס שהציל בתפלה נאמר בו ויעמוד פינחס ויפלל ותעצר המגפה ותחשב לו צדקה פי׳ שנעשה לו חסד שנחשבה התפלה כצדקה. לצרקת בניו של רבן גמליאל. הארת משנה אהת מאת הרב הגאון, גדול בדורו, מוהר״ר שלמה זרמן טרויב ז״ל אבד״ק קידאן במדינת ליטא בן הגאון המפורסם מוהר״ר אברהם שמעון טרויב ז״ל אבד״ק הנ״ל בעל ההגהות וההדושים לס׳ הלכות גדולות. נמצא בכת״י ונתפרש ע״י נבדר א. א. קפלן. במס׳ ברכות במשנה ראשונה: וחכמים אומרים עד חצות, רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר. ופרשו תלמידי רבנו יונה ז״ל בפרושם להלכות הרי״ף שלדברי הכל ■צריך ארם לקרות ק״ש מיד אחר צאת הכוכבים, ואין מחלקותם אלא בדעבד, חב&ים סוברים שאפי׳ בדעבד אינו יוצא אלא עד חצות משום סייג ואעפ״י שמצות קריאת שמע כל הלילה מן התורה הפקיעו חכמים את הטצוה בשב ואל תעשה ואינו צריך כלל לקרות, שיש כח ביד חכמים לעשות כן משום סייג, ורבן גמליאל סיבר שבדעבד הוא קורא כל הלילה. ועיין בגט׳ (ט.) מעשה ובאו בניו מבית המשתה אמרו לו לא קרינו את שמע וכו׳ ופריך עד השתא לא שמיעו להו הא דרבן גמליאל ומשני הכי קאמרי ליי רבנן פליגי עלווך ויחיד ורבים הלכה כרבים או דלמא רבנן מותך סבירא להו והאי דקאמרי עד חצות להרחיק את האדם מן נ) בהיותי בהמבורג מצאתי כחוב בספר ישן את הדברים האמורים באן. א. א. ק.

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.