Jeschurun · 1923-11-01 · Heft 11-12 (November 1923) · p. Seite 27

מ¬ הקרבת קרבנות אהר חיבן הבית 27 ולא רק לצורך קרבנות צבור כמו קרבן שסח ועומר כי אם גם לצורך קימות יחיד כמו קני יולדות וזבים וזבות. ,;!ן ג) פסחים ג׳: ההוא אדמאה דחוה סליק ואכיל'פסחים בירושלם . . . אמר ליד, ר׳ יהודה בן בהירה... רואים אנחנו שבזמן ר״י ב״ב הביאו קרבן ספח בירושלם. ד) ביצה כ״ז: בהמה שמתה לא יזיזנה ממקומה ומעשה ושאלו את ר׳ טרפון עליה ועל החלה שנטמאת ונבנם לביהט״ד ושאל ואמרו לא יזיזם ממקומם,! וזעירי באר את המשנה שהיא מדברת בבהמת קדשים והתלמוד דייק את יושר ביאורו מן השואת שאלת הבהמה שמתה עם החלה שנטמאת. לפי זה בימי ר׳ טרסון קרבנות עוד נהגו. לעומת זה מהרבה מקומות בתלמוד יתברר אשר אחר ד,חרבן לא קרבו קרבנות10). א) ר״ה ל״א: גר שנתגייר בזה״ז צריך שיפריש רובע לקנו אמר רשב״א כבר נמנה עליה ר׳ יוחנן [בן זכאי] ובטלה מפני התקלה. ב) מנחות ס״ח. משחרב ביהמ״ק התקין ריב״ז שיהא יום הנף בולו אפור. ג) פסחים ע״ב: מעשה בר׳ טרפון שלא בא אמש לבית המדרש לשחרית מצאו רבן גמליאל אמר לו מפני מה לא באת אמש לבית המדרש אמר לו עבודה עבדתי אמר לו כל דבריך אינן אלא דברי תימה וכי עבודה בזמן הזה מנין... עשו אבילת תרומה בנבולין כעבודת ביהמ״ק. ד) פסחים קי״ד. ובמקיש היו מביאין לפניו גופו של פסח. ה) שבת י״ב: רבי נתן אומר [יי״ש] קרא והטה ונתב על פנקסו אני ישמעאל בן אלישע קריתי והטיתי נר בשבת לכשיבנה ביהמ׳יק אביא חטאת שטנה. ו) זבחים פי: ר• ישמעאל אמר . . . מה בבור אינו אלא בפני הבית אף מעשר אינו אלא בפני הבית. ז) זבחים מ״ה. א״ל אביי אלא מעתה כל שחיטת קדשים לא ליתני הלכתא למשיחא הוא אלא דרוש וקבל שבר. ועתה עלינו לבקר את הראיות הנראות לחייב או לשלול הקרבת קרבנות אחר חרבן בית מקדשנו ונראה שאין שום הוכחה מופתית לחייב המשכת הקרבנות. א) מן פסחים ע״ד. אמנם יש להוכיח שר״ג הביא קרבן פסח אבל אין להוכיח־ שזאת היתד, אחר החרבן כי 1) נם אם נאמר שר״ג הנזכר הוא של יבנה יובל' להיות שהמעשה היה לפני החרב; כי כבר אז ר״ג דיבנה היה איש (ע׳ במשנה יבמות קכ״ב. דע׳ דוה״ר 1e פ ט״ו), 2) יותר נראה שר״ג הנזכר הוא הזקן בהיות ר׳ צדוק. מוסר את מעשהו ואין לתמוה על שם העבד אשר הוא כשם עבד ר״ג דיבנה כי יוכל 10 המקומות האלה סובאים במאמר הנ״ל של פרידמךגדץ.