Jeschurun · 1923-11-01 · Heft 11-12 (November 1923) · p. Seite 38

38 ירידת היהדות וגורמיה לח לא ימם ולא יישן שוטר ישראל! * יותר מדכא, יותר מעורר דאגה, יותר כואב לנו מצבמ לצד פנים. בי עת צרה היא העת הזאת ליהדותנו, שכמוה לא נהיתה לנו מאן גלינו מארצנו. היה היו אמנם תקופות לא מעטות במשך ימי גלותמ, שדמות היהדות נמעטה כה, שכחה רפה בה אצל חלקים מבני עממ. גם בבבל ובפרס, גם בספרד וצרפת, גם באשכנז זגם בפולניא נראו הרבה פעמים פרצים בבית קדשמ, בחומת היהדות. היה היו בכל הזמנים יחידים במספר מסרם שהזניחו את קדשי עממ או התיחסו אליהם בשאט בנפש. אבל שלנה היה החזיון הזה בכל הזמנים מזה של ימינו אמ. שונה באיכותו ובמוחו, ושונה בגורטיו, סבותיו ועלותיו. כי למה נרמה עצמנו? בתקופה שאנו חיים בה מספר העבר ינים גדל במספר מבהיל. המספר הזה עולה בבר למליונים. ביהדות המערבית שבאירופה אפשר לומר, כי איזה אחוזים למאה חרדים הם באמת למורשת אבות, וחיים עס״י חורת ישראל ומצוותיה, ככתוב. וגם מאלה יש עדין הצריכים תקק ... יתר העם, או שהוא בועט ביהדות לגמרי, או שהוא חי חיים יהודיים מחוסרי גון ותוכן יהודי לאמתו. לרבבות היהודים המערביים הרי היהדות מין גרוגרת דרבי צדוק... שורש נשמתם יבש ואין ה״תנועות" השונות שבקרבנו עתה עוצרות כח להחיותם תחיה שלמה. במזרח אירופה יש עדין מספר גדול מבני ישראל, החיים חיים יהודיים עם כל ההוד וההדר שבהם, יהודים כשרים ויראי־שמים באמת, שתוכם כנים, שמעשיהם והתנהגותם מתאימים לדבוריהם ואמרותיהם, יהודים חרדים לדבר ה׳, שבאמונה קדושה הם מאמינים בכל מסרת ישראל בלב חמים. יהודים שהיהדות היא עצם מעצמם, נכר בפרצופם, באורחות חייהם ובכל דרכיהם, ולא ענין של רומנטיקה או חומר ספרותי... יהודים כשרים וחסידים, שחסידותם היא תוכן חייהם, ולא רק ענין לענות בו במאמרים וספורים ... יהודים החיים עפ״י דת משה וישראל, כמו שחיו אבות אבותיהם בלי בל שטי וחקק, פנימי או חצוני, העוסקים בתורה ובמצוות לשמם, ולא לשם חקירות קדמוניות... או משום רגש לאומי, שאין מ אלא משום חקוי "חקות הטיס" והעטים למיניהם. אבל, דאעקא, שהמחנה הגדול הזה מבני הדור העבר הוא. מה שאין כן הדבר עם בני הדור הצעיר. אצל בני הנעורים אט מוצאים בבר, רק אי אלה אחוזים לטאה שהם עוד מחובשי בית המדרש, מטחבבי ומקיימי היהדות המסורה לכל פרטיה. הרוב המכריע גדל בבר בבתי הספר עם תכנית אירופאית עם תוכן למודים אירופאי עפ״י רוח אירופא, רוח חרבות העמים שבקרבם הם יושבים, והיהדות הולכת ורופפת אצלם מיום ליום. המשבר הדתי במזרח אירופא התגבר בזמן האחרון, באופן שלא נראה כמוהו בשום דור מחרבן הבית עד עתה. באמריקה ששם חיים כבר קרוב לארבעה מליונים יהודים, המצב בוראי מחריד ומזעזע. שם השבת כמעט שעברה ובטלה מעולם היהודים. ויהדות בלא שבת באלו נטל מקור חייה. אמנם הזקנים עדין מתאמצים לשמור את השבת, אבל בניהם ובנותיהם, ברוב הגדול והמכריע הדברים אמורים, עושים שבתם — חול, מסבה, שעליה נדבר להלאה.