Jeschurun · 1923-11-01 · Heft 11-12 (November 1923) · p. Seite 43

מג פסוקי המקרא שבתלמוד 43 א. רוזנברג. פסוקי המקרא שבתלמוד. כי חכמי התלמוד היו בקיאים בכל ספרי התנ״ך עד להפליא, — דבר זה ידוע לכל מי שלמד גמרא, ואפילו למי שהצליף בה סקירה שטחית. כמעט מכל דף ודף שבתלמוד נראה, כי פסוקי התנ״ך, ואפילו המקראות "האובדים והנדחים" שברשימות־השטות בעזרא ובדברי־־הימים היו שגורים על פי התנאים והאמוראים בתכלית הדיוק. בעלי התוססות (ב״ב ד׳ קי״ג בד״ה תרוייהו) לא חששו להחליט, שהאמוראים פעמים שלא היו בקיאים בפסוקים. אבל כבר הודו שם בעלי התום' עצמם שאין החלטה זו מוכרחת וכמו שכתב הרשב״ם שם. וגם הראיה שהביאו מדברי ר׳ חייא בר אבא, שאינו יודע אם נאמר ביי הדברות טוב או לא(ב״קנה.) אינה מוכרחת שהרי ברור הדבר, כי דברי רחב״א, אעם אלא דברי בדיחותא, כדי לדחות את השואל. אמנם מפני שדבר זה מובא כדבר מוחלט בספר הליכות עולם (שערב׳) וביבין שמועה (שם) ובכללי ד,גמ־ למהרי״ק, מצאתי להעיר על המקומות בש״ס שמצינו בהם מקראות בשינוי או לפעמים פסוק שלם שלא נמצא בתנ״ך, כי אין זה לפי שחז״ללא היו בקיאים במקראות, רק שט״ס היא זו בנמרתנו, ומי יודע איזו יד שלטה בזה, מי יודע אם לא הסופרים בימי הכינים שלחו יד בכוונה, כי כמעט שלא יאומן שבמקרר, הוא. ברכות (ד׳ ט״ו בי) עני רבא בתריה כגון על לבבך על לבבכם כד וזה שלא כסדר הכתוב במקרא, אמנם בשאלתות ואתחנן(סי׳ קמ״ד) חני׳ כסדרן, ועי׳ הגרי״ב ברכות שם. ברכות (ד׳ נ״ה בי) לקיים מה שנאמר כל החלומות הולכים אחר הפה וזה הפסוק לא נמצא, אבל בירושלמי (מעשר שגי פ״ד ה״ט) הגי׳ למה שאין החלום הולך אלא אחר פתרונו כד א״ר יוחנן כל החלומות הולכין אחר פתרוניהן כו' ובודאי הי׳ כן הגי׳ גם בבבלי, ובאמת נירסתינו בגמי איננה עיקרית כי במחזור וויטרי ד' ע״ו ראיתי שגורס בגט׳ שם לא כמו שלפנינו וז״ל ואמרי׳ בברכות פרק הרואה כל החלומות הולכין אחר הסה תנא אחר הפותר הראשון. ערובין (ד׳ י״ח ב׳) אלא מעתה דכתיב וילך אלקנה אחרי אשתו, והנה אין פשוק זה בכל מקוס) אולם בילקוט שופטים רמז ס״ח מעתיק הגט׳ אלא מעתה וילך אלקנה הרמתה על ביתו הכי נמי. ערובין(ד׳ ס״ה אי) כל שאין דעתו מיושבת עליו אל יתפלל משום שנאמר כצר אל יורה, וע״ש ברש״י ותוס׳ שהאריכו בזה וכתבו ושמא בספר בן סירא הוא, אבל בספר האשכול ה׳ תפלה וק״ש ז׳ כ״ד מצאתי שהביא הגט׳ ערובין הנ״ל וגורס: דאמר מר בצר אל יורה. והא דאמר ר׳ יוחנן בשם ר׳ אליעזר ירושלמי ברבות ריש פרק אין עומדין המיצר אסור להתפלל כו' וההוא מר ר׳ אליעזר הוא עכ״ל האשכול, ועתה ראיתי שבמחזור ויטרי ד,וצ׳ מקשי נרדמים ד׳ מ״ח נ״כ הגי׳ דאמר מר בצר אל יורח, ועי׳ בה״ג ה׳ תפלה ד׳ ג׳ ב׳ שנם הוא נרם כמו שכתבתי.