Jeschurun
- Journal
- Jeschurun
- Volume
- 10 (1923)
- Issue
- Heft 11-12 (November 1923)
- Date
- 1923-11-01
- Page
- Seite 44 (sequence 8)
- Language
- German
- Belongs to
- additional
- OCR quality
- 72% known words query
- IRI
…/2292929-2293019--06572-2299886- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
44 ®פוקי המקרא שבתלמוד 0ד סוכה (ד׳ נ״ג ב׳) אם אתה תבוא אל ביתי אני אבוא אל ביתך, וכוי וכתב הרנ״ק בספרו מונה״ז וז״ל נראה שהיה לקדמונינו במקרא הנוסח, בכל מקום אשר תזכיר את שמי עכ״ל ועי׳ מה שרצו להגיה אשר תזכיר והביא ראיה מאבות וסוכה הנ״ל (ברם חמד ח׳) והרב פיניליש בספרו "דרכה של תורה" כתב וז״ל ע״ב להודות על האמת שהנוסחא הקדומה היתד. תזכיר, מספרי פ׳ נשא פסקא כה תברכו, ר׳ יונתן אומר ובו׳ אף אתה לא תזכיר את שמי ובו׳ ומספרי ם׳ ראה על הפסוק כי אם אל המקום וכוי. ועי׳ בהמניד 1865 צד 125 שהר״ס לא דקדק היטב בספרי. ואני מצאתי ההפך בירושל׳ ברכות פ״ד: ר׳ אבא ר• חייא בש׳יר יוהנן צריך ובו׳ אשר אזכיר את שמי, אשר תזכיר אין כתוב כאן אלא בכל המקום אשר אזכיר, וא״ב נראה ברור שקראו אשר אזכיר, ואין ספק שהנוסח אשר אזכיר הוא הנכון, וגם מחכמי הנוצרים יש מי שהחליט שאינו נהוץ להגיה תזכיר, וכן היה הנוסח לפני אונקלוס והמיוחס ליונתן, גם השבעים קראו אשר אזכיר, רק הם פירשו שבכל מקום וכו׳ מוסב על וזבחת עליו את עולותיך, היינו שתזכה עולוהיך בכל המקום אשר אזכיר את שמי ואז אבוא אליך וברכתיך ועי׳ ראב״ע ורמב״ן, ותרגום הירושל/ והסורי תרגם "בכל אתר דתדכר שמי" כאלו קרא תזכיר, והשומרונים קראו אזכיר. מגילה (ד׳ ג׳ א׳) וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העמק אמר ר׳ יוחנן מלמד שלן בעומקה של הלכה ובחום׳ שם ד״ה וילן לא כחוב בהאי קרא כן אלא כשצר על יריחו כתוב וילן בלילה ההוא בתוך העמק ודרך הש״ס לקצר הפסוקים ולערבם יחד כמו ונתן הכסף וקס לו עכ״ל. והנה בלא ספק הדברים האלה לא יצאו מפי רבותי׳ בעלי התום׳ כ״א מאיזה תלמיד טועה כי כשצר על יריחו לא כתוב כלל המקרא שמובא בתום׳ כ״א במלחמת העי כתובים שני המקראות (יהושע ח׳ פ״ם ופי״ג) אולם בגט׳ מגילה שם הגי׳ הנכונה וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק והכוונה לפסוק י״ג כמו שהוא לנכון בעירובין (ד׳ ס״ג בי), וכן היה הגי׳ לפני רש״י ז״ל בגט׳ וז״ל בפי׳ ליהושע שם ויל; יהושע בלילה הוא בתוך העמק אמרו רבוחי׳ שלן בעומקה של הלכה. חגיגה (י״ב ב׳) הללו את ה' מן הארץ ונו׳ אש וברד שלג וקיטור רוח פערה, אמר רב יהודה א״ר דוד בקש עליהם רחמים והורידם לארץ, אמר לפניו רבש״ע כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגור במגורך, צדיק אתה ה' ולא יגור במגורך רע, לפנינו בתהלים (ה׳ ה') "לא יגורך רע", וקרוב לודאי אשר ע״י המעתיקים נשתבש הפסוק ובמקום "לא יגורך", נזרקה בהם, לא יגור במנורך, ועי׳ גם שבת (קמ״ט, ב') סוטה (מ׳׳ג, א׳) סנהדרין (ק״ג י״א) ובכל מקום מובא לשון הפסוק מתהלים כאשך הוא לפנינו, לא יגורך רע. קידושין (ד' נ״ו ב׳) שלא יהנה וכו׳ ת״ל וערלתם את ערלתו לרבות את כלם, ובתורה שלפנינו כתוב וערלתם ערלתו וחסר מלת את וגי׳ שומרונים ועי־לתם את ערלתו בתוספת מלת את. אולם עי׳ בי ק (ד׳ ק״א) ושם הובא הפסוק באשר הוא