Jeschurun · 1923-11-01 · Heft 11-12 (November 1923) · p. Seite 53

נג איזהו בין השמשות 53 הוא לילה גמור והוא ג׳ ריבעי מיל אחר שקה״ח ועדיין יש ג׳ מילין ורביע עד צה״ב אבל בפ״ט דחה ביאור זה מבמה טעמים ומחמת שלא ידע ביאור אחר בשיטת הגאונים דחה שיטה זו לגמרי ותפס שיטת ר״ת לעיקר אך יסודו בנוי כנראה למעיין שם בדבריו על מה שראה במדינתו שצה״ב אינו בזמן מועט נ״ב אחר שקה״ח ולקמן נבאר אי״ה שבארץ ישראל צה״ב הבינונים הוא באמת זמן מועט דהיינו ג׳ ריבעי מיל אחר שקה״ה. אבל הפירוש העיקרי בטעם שיטת הגאונים הוא פירוש הגאון ר' אליהו ווילנא שבתב בשנות אליהו פ״א דברכות ובביאורי או״ח הלכות שבת שיש ב׳ זמני צה״ב דהיינו תהילת הראות הכוכבים בצאת ב' או ג׳ כוכבים שהוא לילה גמור על פי הדין דמיעוט מכבים שנים אלא דקדפא לא מתחשב במו שכתבתי לעיל בשם הירושלמי ריש ברכות והוא ג׳ ריבעי מיל אחר שקיעת החמה תחת האופק לכל היותר מאוחר ועוד יש זמן צאת כלהכובביםהנראיםלעיןאדםבלילה שהוא ד׳ או ה׳ מילין אחר שקה״ח. וכזה נראה ג״ב כוונת הר״ר אברהם בנו של הרמב״ם בתשובתו שהביא המנחת כהן לשונה בפרק ראשון וזה לשונו וביה״ש יש בו מן היום ויש בו מן הלילה והוא משתערוב השמש עד שיראו ג׳ כוכבים ובו' וקודם שתערוב השמש הוא יום וודאי ויכול לעשות בו מלאכה ביום הששי והעושה בו מלאכה בסוף יום השבת חייב סקילה ואפילו רוב עגולת השמש באופק ולא נשאר ממנו בי אם דבר מועט בל עוד שלא שקעה כל העגולה בכללה ותערוב השמש תחת האופק הרי הוא יום ומשפטו כמשפט חצי היום וכשיראו ג׳ כוכבים אחר עריבת השמש הוא לילה והזמן שבין עריבת השמש ובין ראית הכוכבים הבינוניים הוא ספק אם הוא מן היום או מן הלילה והוא זמן בין השמשות עכ״ל. ואף שנראה מדברי הדמב״ם בפ״ב הלכה ט׳ מהלכות קידוש החדש שאחר שקה״ח עד הראות ב׳ כוכבים הוא יום גמור בלתי ספק צריך לומר דסבירא ליה להרמב״ם שאף לר׳ יהודה אם היה ברור לנו שעדיין לא נראו ב׳ כוכבים אין כאן ספק לילה אלא להמון העם אמר ר׳ יהודה שיש להחמיר ולחשוב לספק משקה״ח אבל בקידוש החדש המסור לבית דין שהם זריזין ובקיאין יכולין לחשוב ליום.אף אחר השקיעה וכ״ב הרב אבן חביב שם בהלב׳ קידוש החדש והמנחת כהן כ׳יב בסוף פ״ח אלא שחזר מ בסוף פ״ט מדכתב• הרמב״ם בהל׳ שבת דמשתשקע החמה ובו׳ עד שיראו ג׳ כוכבים בינונים הוא הנקרא בין השמשות בכל מקום ובאמת אין מזה קושיא כלל דהיינו בכל מקום שב' הרמב״ם לשון בין השמשות אבל בהלב׳ קידוש החדש הרי לא כתב מלח בין השמשות ואם כן אינו נכלל בזה וכן ר׳ יוסף שווארץ בספרו הנזכר והרב אריה ליב מק״ק קראטיננא בספרו אור היום החזיקו בתירוץ הר״א חביב. (המשך יברא).