Jeschurun · 1923-11-01 · Heft 11-12 (November 1923) · p. Seite 54

54 סקור נד א. א. קפלן. ם ק ו ר. משנה תורה לרבנו משה בר מימון הספרדי. א. ספר המדע. מבואר בצרוף מבוא עי׳י ש. ר ב י ד ו ב י ץ. ״ע; נ ו ת". ברלין התדפי׳ב. הוצאת ";לנות" עסוקה בדבר גדול. נוטלת יין ישן מגנזי ישראל בדורות שעברו ומוזגתו בקנקנים חדשים להביא על שלחן דורנו. ספרי קדם מתקופות שונות יוצאים ובאים אלינו ממנה בדפוס משובח, בניר מהודר, בפורמט מסוגל ובשער מצויר וגם — בצרוף מבוא והערות. וזה יצא ראשונה: ספר המדע להרמב״ם דיל, ספר שרבים מכיריו ומעטים יודעיו. כי כשם שיש ספרים גדולים קטנים בכמותם האובדים משום קטנותם זו — ״איידי הוטר מרכס״ — כן יש מהם, להפך, שנדחים מן הפרסום מפני שהם גדולים וארוכים מאד. כגורל זה נדון גם ספר המדע. בדין הוא שהיה צריך לשמש לנו ספר־עיון תמידי להגות בו בבית וללמוד בבית הספר.או בחבורות בביתיהמדרש, אלא מפני שהוא חלקו האחד של הספד הרחב והארוך "משנה תורה" הענק בן ארבעדדעשר הלקים, וגם מפני שהוא נדפס בפורמט גדול וברבוי מפרשים נושאי כליו על כן הוא נדחה מן האדם הבינוני שמושך ביראה את ידיו הימנו ומניחו בקרן־זוית בשביל "גדולים וטובים". מטרת התוצאה הזאת של "עינות" היא להפקיע אותנו מן המכשול הזה. היא הביא את ספד־המדע על שלחן העם בפשוטו כמשמעו, בטהרו וביפיו, בלי כחל ושרק של פרושים (מה שנאמר על השער ״מבואר׳ אין צריך להבעית כל־כך; כי אין זה באור רהב בשולי העמוד, אלא הערות אחדות, רובן קצרות ומעוטן ארוכות קצת, מחוברות לסוף הספר). והיה "המדע" לקנין העם! זהו שאמר מר ש. רבידוביץ: "קצרנו בעדנים שונים שאינם צריכים לדעתנו לנוף הענין והשמטנו פרקי אשות וכיוצא בהם משום שספרנו זה שעליו לשמש ספר עיון לכל אדם מישראל נועד גם ללמוד בבית־הספר״(מבוא, 27). אין לחלוק על מדל במה שהוא עושה, כי מי יאמר לו מה תעשה — אבל גם לשטחו, כבודו במקומו מונח, לא מיושב הוא כלל מה שהשמיט מהקדמת הרמב״ם (פרוזדור נאד, ונפלא זה העולה בעשרו ובטובו על עיקר טרקלינם שלאחרים!) את סדר שלשלת־הקבלה, שמות הנביאים וחכמי הדורות, ממשה רבד עד רב אשי. מה היה מקרא חסר ח״ל אילו ל א חסרה בתוצאה זו שלשלת הזהב הזאת שבאמת היא צריכה לעמוד תמיד לנגד עיניו של כל אדם מישראל וק״ו לנער עברי הלומד תורה בבית רבו?! ובכלל אינה דומה השמטת ענינים שלמים לשמטח דברים באמצע עדן, כגון למשל: "וקבל עלי מן הזקנים ומפנחס. ושמואל קבל מעלי ובית דינו ורוד קבל משמואל ובית דיד-רבנו הקדוש חיבר המשנה"(עמוד א׳). פסקא זו שבאה באמצע פסוק, כדי לדלג על כל אותם השמות שמשמואל ועד רבנו הקדוש, מטביעה רושם של ארעיות על כל הספר כלו. הנער בבית־הספר ירגיש מיד (ואין לו שוב שחרור מרגש זהי) כי לא ספר הרמב״ם מונה