Jeschurun · 1923-11-01 · Heft 11-12 (November 1923) · p. Seite 58

58 זמן כניסה נח איזו פחנה שהיא, שלא ישים את לבו להסתכל היטב באחריתן של דרכי״החכמה שעתידים למצוא חברי האספה הזאת כדי ללכת בם אל לב־האומה בצאתם לדרכיהם אלה מתוך אותה ראשית־חכמה הנקראת יראת־ה׳?! עיני כל לכבוד המתכנסים! כי כבוד ירחש להם לא רק בלב בוחריהם ושולחיהם, לא רק בלב הקרובים להם בדרך־מחשבתם והלך רוחם, כי־אס גם בלב אלה אשר בפיהם יתכחשו לכנסיה זו ובדברי־שפתיהם ילעיבו בה. שהרי כשנתבונן בדבר נראה, כי גם ההתנגדות החריפה ביותר שהתנפלה על אגודת־ישראל, מיום היותה לצמר מאורגן ועד היום הזה, לא פגעה מ־ת־דינה אלא במעשים אחדים שנעשו לפי דעת המתנגדים שלא כהלכה ושאין לזקפם בשום־אופן על השמן הצמר העומד תחת דגל האנודה, כי־אם על חשבון המצב הזמני שהתפתחות התנועה האורתודוכסית נמצאה בו עד שלא זכתה לאספה־מחוקקת שתעמוד בראשה, כזו שהיא עומדת לזכות לה עכשו. וכל יתר טעמת ההתנגדות שפשטו על אגודת־ישראל לא נגעו באשר עשתה, כייאם באשר ל א עשתה. לא תבעוה לדין על מעשיה הצבוריים שלא נעשו היטב, כי־אם תבעוה להנשא ולהתרומם מעל שדה התאוריות וההכנות, מחוך אותו "בי־אבידן" של ובוהים ממושכים המאבד זמן וכה, כדי לקום ולעלות אל תחית־־המעשים שאנו צריכים להם כל־־כך. אף היא עצמה לא הרגישה בה עדיין את הכה הגמור ליצירת מעשים מפני ההרום הנדול השולט בכל העולם. והרי גם את המעשה הראשון שבלעת אין אגוד מתקים ואין אחריות מנהליו מחוורת — הוא מעשה קריאת ״הכנסיה הגדולה״ — לא הספיקה עדיין לעשות בעשרת שטת קיומה שחלו בימי המלחמה העולמית. אולם עתה בהגיע העת הזאת, כשבאה סוף־סוף אותה שעה מקווה לאספת הכנסיה של יראי ה׳ וחושבי שמו העומדת להתבונן ולרון בפתתן שאלות עמנו על יסוד תורתנו הקדושה — מי הוא אשר לבו לא יכיר כאן מעשה רב, אם גס בפיו, משום איזה טעם שהוא, יקשה לו להודות בכך? מי הוא אשר לא יראה כאן מעשה המטות חשוב הראוי לשמש עגיל ראשון לשרשרת מעשים רבים יעלי ערך לאין־תכלית על שדה אמתן של ישראל בעתיד הקרוב והרחוק? ומה מתאימה השעה! הן גם סלע המחלוקת שבין האגודה והמזרחי אפשר שהוא עומד עכשו להתפוצץ בפטישו הקטן של הירד בקונגרס הציוני הבא בשעת עמידה למטן. שהרי כפי היוצא מהחלטות וצעירות הציוטת שלפני הקונגרס כבלטימור בדרזדן ובןרשה עומדים רוב ציוני העולם על צדו של ויצמן הדורש לקומם מיד את "הסוכטת היהודית" בא״י מתוך השתתפותם של כל ההסתדריות הרוצות ופועלות בבנין הארץ. ובאופן זה — הן תעמוד "הסוכטת", שגם האגודה תשתתף בה, במקום ההסתדרות הציונית; ומי יעכב פעתה ביד המזדהים מלהתכלל עם אגודת־ ישראל בתוך הסתדרות מוצקה אחת של כל יראי ה׳ וחושבי שמו, כדי להאדיר את התורה בישראל ואת ישראל בתורתו וכדי ליצור עי״ז בה איתן ומכריע של היהדות הותיקה בקרב "הסוכנות" הזאת?