Jeschurun · 1923-11-01 · Heft 11-12 (November 1923) · p. Seite 59

נט 59 זמן כניסה כל החלומות הולכים אחר הפה — אבל לא ה מ ע ש י ם! אין בכך כלום מה שאין לנו פה להשיב למונעו ומנדינו הלועזים עלינו כל היום שאין אנו מסוגלים לבנות בנין־שליקימא בארץ ובגלות, שאץ אנו חפצים לבנות, שאין אנו שקועים אלא איש איש בעדני ביתו והחוש הצבורי של אהבת-ישראל חסר לנו והעבידה התדירה לחזוק האומה בכללה אינה אתנו — אין בכך כלום אם לא יהיה לנו פה להשיב דברי־כבושים על טענות קשות הללו אשר לא באמת יסודן ושאף־־על־פי־כן הן חוזרות ונשנות שבוע שמע על דפי העתונות הנלחמת בתנועה האורתודוכסית. יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שיהי רצון מלפנינו להשיב דבר על הטענות הללו במעשינו ולא באמרינו. יראה נא לעין כל שכנסית רנא באלול־תרפ״ג יודעת ללמוד תורה מכנסית בריסק באלול־שפ״ג, אותה כנסיה פעילית שהיהה בת מעשים רבים בכל אפסי מקצעות חייהם של בני ישראל יושבי ליטא. מי לנו גדולים בעמקות התורה והיראה כחברי הכנסיה ההיא שלפני שלש־מאות שנה! בבית־תלמודם ובקהלת־עירם היה כל אחד מהם מעמיק ללמוד תורה ולהפיץ יראה ואהבה משפט וצדק בדברי מוסר נעלים ונשגבים מתוך למודי התורה והדל. מה שאין כן בכנסיותיהם הפומביות. שם לא האריט בדרוש, שם לא פנו אל העם בדברי תוכחות חוררי לב, שם לא הורו הלכות בדיני אמונות ודעות, אעפ״י שהשעה היתד, צריכה לכך, ואפילו סגנון דבריהם לא היה שם אוהו הרוכב נשגבות כדרך המליצה בימים ההם — שם דברו דברים פשוטים ועשו מעשים גדולים, תקנו תקנות קצרות הקולעות אל המטרה ויסדו מוסדות חשובים בעלי עוזי־מבטחה ללמוד התורה וחזוק הדת, ולא הורגש שם הפרש כלישהוא בין חומת שבין אדם למקום לחובות שבין אדם לחברו, התקנה ע״ד גבית המסים בסדר נכון עומדת על־יד התקנה ע״ד חובתו של כל יהודי הנקרא "חבר" לקבוע לו עתים להורה בכל יום (ראה פנקס מדינת ליטא שנדפס במאסף הרוסי ״קדומי ישראל״ בשנת תרס״ט). ומשום שכך נהנו — לפיכך מצאו דרכי שלום ללכת כם אל לב האומה כדי להכניס בה בנחת את דברי תורתם ויראתם. גם אז היו בישראל כתות מכתות שונות, אין לך דור בעולם שאין מ חלוקי דעות, נם אז היו פרודי־דרכים בין גליל אחד לחברו — אבל כל ישראל יושבי ליטא הכירו בכנסית בריסק ובשאר הכנסיות שבאו אחריה כי אינן באי־כחותיהן של הדעות השונות המהלכות בשוק, כ־אם באי כחה של אותה הדעה העולה על גב כלן: דעת־־התורה. אך יכירו נא וידעו גם בכנסית וינה של אלוליתרפ״ג שאין דעתה אלא דעת־הורה, ולא דעת נוטה לכאן או לכאן, — והכל ירכינו לה ראש! אף אותן חבילות בעמנו שאין כתר תורה עולה על גביהן על כרחם יענו אמן על יפוי־כחה של כנסיה זו לדבר ולהחליט ולתבוע זכיות בשם רוב־בנינו של עם־יהתורה אשר מפיה הוא חי. רבות השאלות לכנסיה זו. על התורה שלא תשתכח, על הקמת גדולים לעתיד הקרוב "שלא יהא עולמה שמם", על חזוק החנוך וסחרו "והעמדת הדת על חלה,/ ומלבד השאלות האלו הנוגעות בנצדדישראל יש לך עוד שאלות