Jeschurun · 1923-11-01 · Heft 11-12 (November 1923) · p. Seite 62

«2 עשרה הרוגי מלכות סב 3) במעשה י, הרוגי מלכות הרי הם: א) רבן שטעון כן גמליאל ב) ר׳ ישמעאל בן אלישע כהן גדול ג) ר׳ עקיבא בן יוסף ד) ר׳ יהודה בן בבא ה) ר׳ חנינא בן תרדיון ו) ר׳ ישבב הסופר ז) ר' אלעזר [נ״א יורא] בן דמא ח) ר׳ חנינא בן חכינאי מ) ר׳ חוצפית המתורגמן י) ר׳ אלעזר בן שמוע. 4) באלה אזכרה הם: א) ר׳ ישמעאל ב) ר׳ שמעון ב״ג ג) ר׳ עקיבא ד) ר׳ חנינא בן הרדיון ה) ר׳ אלעזר בן שמוע ו) ר• ישבב הסופר ז) ר חנינא בן חבינאי ח) ר׳ יודא בן בבא ט) ר׳ חוצפית המתורגמן י) ר׳ יורא בן דטא. לפי זה ששה תנאים נזכרים בכל הרשימות: א) ר׳ ישמעאל ב) ר׳ ישבב נ) ר״י בן בבא ד) ר חוצפית ה) ר׳ חנינא בן חרדיון ו) ור׳ עקיבא; ונובל להוסיף גם ר׳ שמעון בן גמליאל כי מה שנמצא באיכה רבתי ר׳ גמליאל טעות בולטת היא וצריך להיות ר׳ שמעון ב״ג. מן האחרים נזכרים ר״י הנחתום ו[י״ש] בן עזאי בשני מקומות (בט׳ איכה ותהלים) ושמות ר״א בן שמוע ור׳ חנינא בן חכינא ובן דמא (או ר׳ אלעזר או ר׳ יודא) נמצאים במעשה עשרה ה״מ ובאלה אזכרה, וזולתם וד׳ יוסי הוא ברשימת מדרש תהלים ור׳ טרפק ור״א חרסנא כל אחד לפי דעה אחת במדרש איכה, ויש לנו לבאר מי הם התנאים הנזכרים ומתי זמנם, II 1) נתהיל בר׳ שמעון ור׳ ישמעאל. מדרש תנאים מכילתא פ׳ משפטים פ׳ י״ה (לפרק כ״ב פ׳ כ״ב) מספר כבר על מיתת ר׳ שמעון ור׳ ישמעאל: כבר היה ר׳ ישמעאל ור׳ שמעון יוצאץ ליהרג אמר לו ר״ש לרי״ש רבי לבי יוצא שאיני יודע על מה אני נהרג אמר לו רי״ש לר׳ שמעק מימיך בא אדם אצלך לדין או לשאלה ועכבתו עד שתהא שותה כוסך ונוטל סנדלך או עוטף טליתך אמרה תורה אם ענה תענה אחד עינוי מרובה ואהד עינו* מועם אמר לו נחמתני רבי וכשנהרגו ר״ש ורי״ש אמר להם ר׳ עקיבא לתלמידיו התקינו עצמכם לפורענות שאלו טובה עתידה לבא בדורנו לא היו מקבלים אלא ר״ש ורי״ש אלא גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שפורענות גדולה עתידה לבא בדותו וסילק אלו מבינותינו. לפי הספור הזה ר״ש ורי״ש נהרגים בימי ר״ע ובזמן אשר היו לו כבר תלמידים תה היה אחר חורבן הבית. הריגת ר״ש ורי״ש נזכרת נם בתוספתא (סוטה פי״ג מ״ד נמצאת נם סוטה מ״ח: סנהדרין קי״א: ירושלמי סוטה פ״ט). אף הוא [שמואל הקטן] אמר בשעת מיתתו שמעון וישמעאל לקטלא ושאר חברוהי לחרבא ושאר עמא לבחא ועקל רברבן יהויין לאחר דינא. א״כ הריגתם היתד, אחר פטירת שמואל הקטן שהוא חי עדיין בימי ר״ג דיבנה (ע׳ דורות הראשונים הי א כרך ה׳ ם׳ ג״ב)♦ במס׳ שמחות פ״ח מובאת ג״ב נביאות שמואל הקטן ואה״ב יסופר: