Jeschurun · 1923-11-01 · Heft 11-12 (November 1923) · p. Seite 63

סג;יישרה הרוני מלכות 63 וכשנשבאו4 רשב״ג ורי״ש נזרו עליהם שיהרגו והיד, רי״ש בוכה ור״ש אמר אברך בשת* פסיעות אתה נותן בחיקם של צדיקים ואתה בוכה א״ל וכי אני בוכה על שאנו נהרגים אלא על שאנו נהרגים כשופכי דמים וכמחללי שבתות אמר לו שמא בסעודה היית (כצ״ל) יושב וישן ובאה אשד, לשאול על נדתה על טהרות שלה ואמר לה השמש ישן הוא והתורה אמרה אם ענד, תענה אותו ומה כתוב והרגת* אתכם בחרב וי״ א 5 רשב׳יג היה בוכה ורי״ש השיבו כדברים אלו. וכשנהרגו ר״ש ורי״ש באתה השמועה אצל ר״ע וריב״ב6 (ר״י בן בבא או ר״י בן בתירא) עמדו וחגרו מתניהס וקרעו בגדיהם ואמרי אחינו ישר׳ אלו טובה היתד, לעולם תחלה לא היו מקבלים אלא ר״ש ורי״ש ועכשיו גלוי היה לפני מי שאמר והיה העולם שסוף פורענות גדולה עתידה (כצ״ל) לבא לעולם ולפיכך נסתלקו אלו מן העולם. .. יזהו המעשה המספר במכילתא פ׳ משפטים רק שד,מכילתא היא כדעת הי״א בשמחות שרשב״ג בכה. אמנם עוד דיר אחד נוסף והוא "בן גמליאל" אהד ר׳ שמעון. ובאדר״ן פ׳ ל״ח (אשר גם שם נמצא המעשה באריכות עם קצת שינויים וג״כ באופן שרשב״ג התאונן ורי״ש הצדיק את הדין) ר״ש נקרא ב״ג ורי״ש בן אלישע. ושם שואל רי״ש את ר״ש שמא כשהיית יושב ודורש בהד הבית והיו כל אוכלם* ישר׳ [נ״א חכמים] יושבים לפניך זחה דעתך עליך. ואח״ב כל אחד מתחנן "להרג תחלה" ואל יראה במיתת חברו ואז רי״ש אומר על עצמו "אני כהן בן כהן גדול" ור״ש אומר "אני נשיא בן נשיא". ולא יספר שם אח״כ ששמועת הייגתם באה לפני ר״ע. לפי העתקת אדר״ן יש לנו לומר שר״ש הנהרג הוא הנשיא רשב״ג אשר חי לפני ד,חרבן כי נכדו רשב״ג אביו של ר״י הנשיא היה הי עוד אחר גזרות אדריאנוס ורחוק מאד לחשוב שהוא נהרג בזמן מאוחר מד, שלא נזכר בשום מקום וגם היה קשה למד, נזכרה הריגתו והריגת חברו בתחלה לו היתה באחרונה. ונם אינו מתבאר טוב איך רשב״ג אביו של רבי דרש בהר הכית בזמן אשר הרומיים אסרו ליהודים לבא ירושלימה אס לא נאמר שזאת היתד, בימי בן כוזיבא. ובאמת כץ דעת הראב״ד בס׳ הקבלה ד,וצי נייבויער צד 54 שבשעת ד,חרבן נהרגו רי׳יש בן אלישע כ״ג ורשב״ג הזקן והוא היה נשיא. וכן דעת רשב״ץ דוראץ בס׳ מנן אבות על מם׳ אכות פ״א מט״ו. ונס ר׳ אברהם זכית בס׳ היוחסין (ערך רי״ש ב״א) כתב שרשב״ג נהרג ביום ההרבן אך רי״ש ב״א לא נהרג עמו, בהיותו חי עוד אחר ד,חרבן. וכן החליט ר׳ דוד גאנז בס׳ צמח דוד (שנת תתכ״ח) שדשב״נ נהרג בשעת ד,חרבן והוא היה הראשון מעשרה הרוגי מלכות ואחר שהוכיח שם שהריגת עשרה 4) בצ״ל ע' דה־ד׳ר צד 619. 5) כנראה שללשון הראשון ר״ש היה גדול פרי״ש וללשון השני ר״י״ש הוא הגדול. ובאיכה ר, נזכר רי״ש בראשונה שהוא בדעת הי״א אבל בשאר הרשימות נחשב לגדול מהם כלשון הראשון. אבל אין מקום לומר שלפי המכילתא ר״ש דיבר קשות עם רי״ש כמו שב׳ גרץ צד 317 כי מלת אברך תואר כבוד ע' ב״ר פ' צ/ 6) בס' יוחסין כ׳ ר״י בן בבא.