Jeschurun
- Journal
- Jeschurun
- Volume
- 10 (1923)
- Issue
- Heft 11-12 (November 1923)
- Date
- 1923-11-01
- Page
- Seite 66 (sequence 10)
- Language
- German
- Belongs to
- additional
- OCR quality
- 68% known words query
- IRI
…/2292929-2293019--06595-2299864- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
66 עשרה הרוגי סלכות סו כאשר התחיל יוליוס סידרום שר צבא אדריאנוס אך לדחוק לאט לאט את רנלי בןכוזיבא אבל עריק לא מצא עוז להלחם אתו כיד רמה, והרבה מישראל חשבו עריץ את בן בוזיבא למלך המשיח באשר ודתה עד עתה נם דעת ר״ע, אז ע״י הבשורה הנוראה ששני הנתלים נהרגו הביר ר״ע את העתיד הקרוב והזהיר את תלמידיו להבין את עצמן. — לפי זה נחליט שנם ד׳ ישמעאל ונם ד׳ שמעון נהרגו בימי אדריאנום ע" י הקיסר או צבאו, כמו הכר י הם הנמנים בין עשרה הרוני מלבות. (כ,־ף י«א.) רק דוד צבי הופמן דל. חרושים והערות. שאלה: מה בין לא תחמוד ולא תתאוה הכתוב בדברות אחרונות, ולמה בדברות הראשונות הסדר בלא תחמוד בית אשד. עבד ונו׳ ובדברות האחרונות הסדר אשד. בית שדה עבד ונד. תשובה: הנה הרמב״ם בס׳ המצות ל״ת רס״ה ורס״ו מביא מכילתא ודיל נאמר כאן לא תחמוד ולהלן הוא אומד לא תתאוה לחייב על ד,תאור, בפני עצמה ועל החמוד בפני עצמו. מנין שאם התאוה שסופו לחמוד שנאמר ולא תתאוה ולא תחמוד מנין שאס חמד שסופו לאנוס ולגזול ת״ל וחמדו שדות ונזלו. והנה זאת המכילתא אינה במכילתא שלפנינו אמנם ראיתיה בכ״י מדרש הנדול המובא מארץ תימן ובלתי ספק היא ממכילתא דר׳ שמעון יוחאי המובאה כמה פעמים ברמב״ן על התורה. ובתר האי מאמר איתא עוד שם במדרש הנחל וכמדומה הוא ג׳יכ מכילתא דרשב״י וז״ל תאור, בלב וכן הוא אומר כי תאדה נפשך וחמוד במעשה וכן הוא אומר לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקהת לך, יכול לא יתאוה על בתו לטלה ת״ל אשת רעך פה אשת ריעך שהיא אפויה לך אף כך בל דבר שאסיר לך ובו׳ ובו׳ יבול לא יאמר לאוי(פי׳ הלואי) עיני בעינו לאוי שערי כשערו ת״ל •טורו וחמורו עבדו ואמתו ביתו ושדהו מה אלו מיוחדין דברים שאפשר להן לבא תחת ידיך וחברך הסרן אף אין לי אלא דבר שאפשר לבא תחת ידיך והברך חסדן עכ״ל המדרש הנחל ממכילתא דר״ש בן יוחאי הצריך לעניננו. וראיתי בסמ״ג לאוין קנ״ח שנתב וז״ל ב׳ רבינו משה [הוא הרמב״ם] לא תתאוה אין תאור. אלא בלב ומי שהתאוה בלבו עובד בלאו דלא תתאוה אף על פי שלא עשה מעשה וכוי הא למדת שהמתאוה עובר בלאו אחד, עשה מעשה כנין שהפציר ברעים ובקש שיתננה לו ונתנה לו עובר בב׳ לאוין לא תתאוה ולא תחמוד ואס נזל עובר בשלשה לאדן עד כאן דבריו [בם יא מה׳ נזילה] ולא יתכן לומר בן בי כן כתיב בדברות לא תחמוד אשת רעך ולא תתאוה בית רעך ולפי דבריו החמיר בבית מבאשת איש אלא החמוד והתאוה הבל אחד ובד