Jeschurun · 1923-11-01 · Heft 11-12 (November 1923) · p. Seite 68

68 חדושיש והערות -שה יבשה אין כל, והנה סתם מי שחפץ בדבר ומבקש לקניתו הוא מפני מעלת אותו הדבר, ועל ק אמר בדברות הראשונות לא תחמיד, וזכי תחלה בית שהוא כלל וכולל כל מה שיש בביתו של אדם ואה״כ מזכיר הפרטים, אשה, ועבד, ונו׳, אמנם בדברות אחרונות רוצה לפרש דלאו דוקא לעשיר שיש לו אותו דבר אשור לו לחמוד חפצו של הכירו מהמת מעלתו אלא אפילו העני שהוא בעירום ובחושר כל לא יחאוה לשל הכירו, והנה לאו דלא תתאוה לפי הנ״ל לא שייך באשת חבית דאין אדם מתאוה לאשת חבירו מחמת שאין לו אשד. דלמה יתאוה דוקא לאשת איש, ועל כן אמי גבי אשה לא החמוד כמ״ש במשלי ו׳ ה', ואחייב השמיענו שלא יתאוה ואמר תחלה הכלל שהיא בית ופרט גם שדה מפני שכבר ירשו ארץ שיחון ועוג והיו להם שדות ואחייב הזכיר פרטים אחרים. מתורתו על הנאק ר׳ יהונתן אייבשיץ דל. ההדושים האלה מאת רבנו יהונתן אייבשיץ זצ״ל מצאתי כתובים במחברת ישנה כרוכה בקלף הגנוזה באוצר־הספרים של בית־מדרשנו בברלין. על הדף הראשון כתוב: "זה הם פי שייך לי לשם* הק׳ יחיאל מיכל כן כהר״ר וואלף שפייא|ר] נ״י מהמבורג. התחלתי בחצי חורף שנת תקב״ט בק״ק המבורג." בדף השני מתחילים ■הדוש ים להלכות פסח שנדפסו כבר שלש פעמים בשם "שר האלף" יחד עם ספר מגן האלף לה׳ פסח מאת הרב הגאון רבי ארי׳ ליב צינץ ז״ל מפלאצק. וזה לשונו .בהקדמה לשפרו מגן האלף: כהיות כי משמיא אסתעיא מלתא שאקלע לאתרץ הרבני המיפלג החריף מריה יעקב סג׳יל וכו׳ ובידו מגלה עפה רשום בכתב הסברות מה׳ פשח מהגאון ד׳יז מוהר״ר יהונתן זצ״ל וכוי והערוני הגיוני לשום מעט עיוני בהלכות הללו, ויהי באשר אבואה אל העין ראיתי שיש בהם הרבה דברים שקשה להולמם, וחלילה לתלות בוקי סריקי באשלי רברבי, ואין זה אלא מטעות השומע או הסופר, ולזאת דפסתי מעט דפסתי מה שראוי להעלות על השפר וקראתי בשם שר האלף וכו׳ לפי שבטל באלף נגד עומק לבו וחכמתו של הגאון אשר אץ חקר לתבונתו וכו׳ עב״ל. ובבואי להשוות את כתב־היד אשר לפני מהדושי ה׳ פסח אל הנדפס בשם "שר האלף" ראיתי שהם אותם הדברים עצמם, אלא שהיתה בם יד מהר״ל צינץ ז״ל לתקן ולשנות לקצי או להאריך כאשד בחב בהקדמתו. והנה במחברת אשר לפני -נמשכים החדושים לה׳ פשח עד דף כ״ד ומשם ואילך מתחילים החדושים לה׳ בציעת חפת, שלאחר שעינתי בם ראיתי שנס הם צריכים תקון ועבוד כאשר עשה מהר״ל צינץ ז״ל בח׳ ה׳ פסח. אבל לא חפצתי לעמוד במקום נתלים ולהוסיף דברים מעצמי ע״ב הסגרתי את הוספותי בחצאי מרובעים וגם השמטתי דברים רבים שקשה להולמם ושיש לתלותם בטעות השומע או הסופר בדברי מהר״ל.