Jeschurun · 1923-11-01 · Heft 11-12 (November 1923) · p. Seite 73

איזהו בין השמשות 73 עג ליה לפי זה הפירוש שעד צאת הבוככים הוא יום אלא הליל־ מתחלת וודא' קודם צאת הכוכבים וכבר ביארתי •שפירושו יתכן מאד נם לשיטת הגאונים. (דבר ידוע הוא היום אצל כל מכין בחכמת התכונה וכל מי שירצה יוכל לראותו בבל ערב שזמן ביאת נוף השמש והנצו בבקר אינו אלא מינוטין אחדים ומה שכתב פרן הרמ״א בהלכות קריאת שמע "שהוא שיעוד שעה אחת בידוע לכל היודע מעט מחכמת התכונה" עבי׳ל במחילה מכבוד תורתו צריכים אנו לומר משה אמת ותורתו אמר. ומי יבא אחרי המלך בהכרעותיו כדיני התורה אבל דבריו אלו אי אפשר ליישבם אם לא שנאמי שכוונתו שהנץ החמה הוא תחילת זריחת זהרורי שמש אף שאין גופו נראה אבל באמת אי אפשר לומר ק דזה יהיה הנץ החמה הנזכר בכל מקום אי בעית אימא סברא ואי בעית אימא גמרא אי בעית אימא סברא דאם כן היינו צריכין לומר רעלות השחר יהיה לכל הפחות ד׳ מילין ועוד שעה שלמה קודם עלות גוף השמש וזה מוכחש מן החוש בי בפרט בארצות הנגב בבבל ובארץ ישראל פחות מב■ שעות קודם עלות גוף השמש אף שמץ מאור היום עדיין לא עלה על הארץ ואפילו בליל תקופת תמוז תחילת התנוצץ קצה אור במזרח אינו אלא שעה וג׳ רביעים לבל היותר קודם עלות גוף השמש ואיבעית אימא גמרא דהא אמרינן בפסחים דמהנה״ח עד פלגא דיומא שהוא תחילת זמן קרבן פסח דהיינו מכי ינטו צללי ערב כדאמרינן ביומא הוא כמו מפלגא דיומא עד לאורתא דהיינו שקועת גוף החמה תחת האופק עיין שם וא״כ על כרחך גס הנץ החמה הוא עלות גוף החמה על האופק בי ידוע שהזמן מכי ינטו צללי ערב עד השקיעה שוד, בצימצום בכל יום להזמן מעלות השמש על האופק עד שינטו צללי ערב). הנה בבר נדחה בזה ראיה העיקרית המובאה לשיטת ר״ת כי הראיה שהביאו הראשונים הרמב״ן ושותי מימיו הר״ן והרשב״א מן הירושלמי ריש ברכות דאמר התם דבי} השמשות הוא בסוף נלגל חמה לשקוע ודחה למאן דאמר בתחילת שקיעתו ופירשו הפוסקים הנזכרים שהכוונה על סוף שקיעת החמה בעובי הרקיעה נראה חלושה מאד ובדמשמע מלשון חידושי הרשב״א בשבת שהרי שאר מפרשים פירשוה על סוף התעלם עליונה של חמה תחת האופק שהוא התחלת ביה״ש דרבי יהודה אליביה דרב יוסף כמו שכתוב בתשובת בנו של הרמב״ם שהבאנו לשונה למעלה ובן פירש הר״ם אלאשקר בתשובה הנזכרת ואפילו המנחת בהן שמסכים לשיטת ר״ת דחה פירוש הרמב״ן בזה משום דרבי שהוא בעל המאמר הזה בירושלמי סבירא ליה בבבלי פסחים שהגלגל קבוע ואיך אמר שהוא שוקע בעובי הרקיע וכבר כתבתי שאין ענץ זה לזה ואס כן משום הכי לא היה נצרך לדחות פי׳ הרמב״ן אכל המנחת כהן שמסבים עם שיטת ר״ת כדי שלא יהיה מוכרח פירוש הר״מ אלאשקר המתנגד לשיטת ר״ת כתב דסוף גלגל חמה לשקוע הוא כשמתחיל השמש ליראות לשוכנים תחתינו על כדור הארץ וסבר שהוא בקירוב ד׳ מילין אחר שנעלם השמש תחת אופקנו ובמחילה מב״ת זה אינו אמת כי החמה נראית לשוכנים תחתינו זמן מה קודם שנעלמה ממנו על ידי הגבהת זהרוריה על ידי האדר (אטמאזפערישע שטראהלעךברעכונג).