Jeschurun · 1923-11-01 · Heft 11-12 (November 1923) · p. Seite 74

איזהו בי! השמשות עד '14 והמנחת כהן חשב להביא עוד ראיה לשיטת ר״ת מן המוחש שלפי שיטת הגאונים לא יהיה אלא נ׳ ריבעי מיל שהוא פחות מרביע שעה לפי דעתו (שחושב ששיעור מיל הוא י״ה מינוטין ונדבר מזה אי״ה לקמן) משקר,"ח עד צה׳ ב וידוע כי הוא באמת הרבה יותר אבל הוא בעצמו הרגיש שגם לפי שיטת דיה לא יבא על נכון ודל בפי׳ה ממאמר בי: אבאר על שיעור הזמן שיש במדינה הזאת בין שקה׳ ה לצה״כ וכמה הוא •שיעור זמן בין השמשות ואומר שבחנתי פעמים הרבה והנה מן שקה״ח (דהיינו מן הרנע שנמרה לשקוע תחת האופק כשנסתרה מן העין) עד שיראו ג׳ כוכבים (שלפי הנראה אינם גדולים אלא בינונים) לא יש בתקופת ניסן ותשרי אלא ד׳ חימש־ שעה בקירוב שהם ב׳ מילין וב, שלישי מיל (ואחר שעבר שיעור שעה וחומש אחר השקיעה כבר חשך אור היום לגמרי עד שנראים ברקיע הרבה כוכבים קטנים) והנה די חומשי שעה הוא א׳ מט״ו בי״ב שעות שיש בתקופת ניסן ותשרי מהנין החמה עד שקיעתה ולפי זה באמצע הקיץ שיום החמה הוא ארוך ט״ז שעות והצי יהיה בין שקד,"ח לצד,"כ שעה אחת ועישור שעה שהוא א' מט״ו בט״ז שעות וחצי וכן ניאה לחוש שבאמצע הקיץ בארץ הזאת נראו ג׳ כוכבים לט׳ שעות ושליש שעה בקירוב אחר שעבר חצי היום דהיינו ח׳ שעות ורביע שיש מחצות היום עד שקיעת החמה ושעה ועישור שעה שמן השקיעה עד צאת הכוכבים הנה שאפילו באמצע הקיץ אין בארץ הזאת שיעור שעה וחומש בין שקה״ח לצה״כ וכוי. ואני תמה איך במדינה הזאת שיעוד כ״ב מועט בין השקיעה לצד,"כ שהוא פחות משעה וחומש שאמר ר׳ יהודה בהיות שכפי הנראה היה ראוי שיהיה יותר מן השיעור ההוא כיוון •שזאת המדינה רחוקה מן הקו השוה ומשוכה לפאת צפון יותר מארץ ישראל בכמו שמונה עשרה מעלות וכוי ואפשר לומר שיש הפרש בהתמדת אור השמש אחר השקיעה בין המדינות שהן יושבות במקום גבוה למדינות שיושבות במקום עמוק ושפל שבאלו אין השמש מתמיד כל כך נמו באותן שיושבות במקום גבוה וזהו שיהיה ר׳ יוסי אומר יהא חלקי עם מכניסי שבת בטבריא ועם מוציאי שבת בציפורי ופירש רש״י עם מכניסי שבת כטבריא מפני שהיתר, עמוקה ומחשכת בעוד יום וסבורין שחשכה ועם מוציאי שבת בציפורי מפני שיושבת בראש ההר ובעוד שהחמה שוקעת נראה שם אור גדול ומאחרין לצאת עכ״ל רש״י הנה כי אפילו בבי מקומות שהם במרינה אחת יש הפרש בין זה לזה בהתמדת אור השמש בערב משום שהאחד נסוך והאחד גבוה וכן אפשר לומר שמשום שאלו המדינות הן יושבות במקום שפל ועמוק (כי לכן נקראו המדינות השפלות [ניעדערלאנדע]) לכן ממהר להחשיך אחר שקיה״ה יותר מארץ ישראל עכ״ל המנחת כהן. ואומר אני במחילה מכ״ת שכל דבריו אלו אינם אמת ומוכחשים המה בין מן השכל בין מן החוש כי החוש מעיד לכל מי שרוצה לפתוח עיניו ולראות כי בכל ארץ ישראל בין במקומות הגבוהים בין במקומות השפלים שבה שוד. כמעט הזמן שבץ שקיעת ההמה ובין צה׳־ב והוא בימי תקופת ניסן ותשרי פחות מחצי שעה ואדרבה במקומות הגבוהים הוא לפעמים פחות מזה משני טעמים האהד ששם ד,אויר זך ורק