Jeschurun · 1923-11-01 · Heft 11-12 (November 1923) · p. Seite 75

עה איזהו בי[ השמשות 75 ביותר ואור הכוכבים עוברו בקל והשני משום שבמקומות הגבוהים השמש מתאחר לשקוע כידוע וא״כ מתקצר• הזמן שבין שקיעתה להראות הכוכבים וזהו ג״כ כוונת ר׳ יופי שאפר יהא חלקי ממוציאי שבת בציפורי וממכניסי שבח בטבריא משום שסמוך לקו האופק בא אור השמש זמן ארוך יותר בהר מבשפלה ועל ידי זה הארץ הגבוהה מזהרת זמן מה אף כי כבר קדרה אמצע כיפת הרקיע ונראה להם נוגה כיום אף שכבר יצאו הכוכובים או שהוא סמוך לצאתם ולהיפך בשפלה בעוד היום גדול כבר נסתלק אור השמש הבא מן האופק ועל ידי זה נתקררה הארץ ונדמה לבני אדם שהוא לילה אף שאמצע הרקיע מזהיר עוד מאור היום ועדיין יש זמן רב עד צה״כ וזה נרמז להדיא בלשונו המהור של רש״י שכתב על יושבי מבריא "סבורין שחשיכה בעוד יום" אלמא שהוא עדיין יום מן התודה דהיינו קודם צה״כ אלא ש ס בור י ן שחשכה וכן ביושבי ציפורי כתב "שנראה להם אור גדול בעוד שהחמה שוקעת" ם‘׳ החמה שוקעת הוא תחילת הלילה שהוא צה״כ (וכן כתב רש״י לשון שקיעת החמה על צה״ב בשבת ל״ה ע״א דה״ם כתנים טובלין ע״ש) אלא שנראה להם אור גדול כמו שפירשתי והיינו רבותא דידהו שהוסיפו על קדושת היום על מה שמחויבים לקדשו מעיקר הדין וכן צריך לפרש כוונת הטור סי׳ רס׳יז ורצ״א וריש סימן רצ״ג וכדפירש שם הב״ח*). גם מה שחשב המנחת כהן שהזמן שיש בין שקה״ח לצה׳־כ משתנה בערך כסי אורך היום אינו אמת לפי מה שרואים אנחנו בחושנו וכן כל מי שיודע קצת בחכמת ההנדסה יכול לחשב בעצמו שאינו כן וכבר כתבתי בזה באריכות בעתון זה שנה זו חוברת א׳ שבט־אדר עמוד י״ב יעוץ שם. היוצא מזה שהסניגור נעשה קטיגור שהמנחת בהן חשב להביא ראיה מן החוש לסברת ר״ת שיש ד, מילין משקה״ח עד צאת 3׳ כוכבים בינונים ואדרבה החוש מעיד שבארץ ישראל אינו אלא חצי שעה לכל היותר בימי תקופת ניסן ותשרי וב׳ שלישי שעה בתקופת תמוז והרבה מאד נודגעתי יומם ולילה ליישב זה לדעת ר״ת ולא מצאתי ועל כרחנו מוכרחים אנחנו לומר בזה שר״ת היה כידוע כל ימי חייו באשכנז ובצרפת ואף על פי שגם שם אין כאן זמן ארוך כל כך בין שקה״ח לצה״כ מכל מקום אפשר שחשב ר״ת שיהיה כך ויותי קשה לי על רבינו הרמב״ן שהביא דעת ד״ת והרי הרמכ״ן עלה כידוע לארץ ישראל ואם ראה ודקדק שם ואפילו בלילה אחת בלבד היה לו לידע כי אי אפשר בשום אופן ליישב שיטת ר״ת והיה חוזר ממנה ואפשר שכשבא לשם לעת זקנתו כבר כתב ספרו תורת האדם ונתפשט בגולה. *) והר״ר חיים יחיאל בערנשטיין ב״האסיף" שנת תרט״ה צד.267 ff דחה גם בן דברי . המנחת כהן מן מעם זה וכתב עוד שם שאדרבא במקומות הגבוהים הכוכבים מקימין להראות על ידי שאין כאן כל כך אור השמש מפוזר באויר וידוע הוא שהאנשים אשר במגדל הפורח באויר כשהם בגובה מופלג רואים הככבים בעצם היום. ואני לא כתבתי זה בפנים שאין אני יודע שעור קדימת הראות הככבים בערך הגבהת המקום ואם מורגשת כבר הקדימה הזאת בגובה איזה מאות מעטער.