Jeschurun · 1923-11-01 · Heft 11-12 (November 1923) · p. Seite 81

פא משנת חכמים 8L ז. רנל עקב משמעם בלשון חדל (וכן בערביר. עקב w*äc) בנים. עיץ ערובין ע׳ א׳ "יורש כרעיה דאבוד," [ובפוט׳ דאינשי: ברא כרעיה דאבוהי]. וכך הם דברי ר׳ יצחק טרוקי בספרו חזוק אמונה ח״א 14 על הפסוק (בראשית 49,10) לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו: "הרצון בו מזרעו, כמו היוצאת מבין רגליה״ דברים כ׳ ח ועין רש׳יי שם. במובן זה מבאר גם איזנער Mystik der alten 241 .Pelasger, S את האגדה ע״ד עליהו של בורא השמיטה בעוד "שעקבותיו- פסיעותיו נשארו בארץ" לאמר: בורא אמנם מת ואיננו אבל "עקבותיו נשארו בארץ״: בניו אחריו. עפ״ז נבין דברי חדל: "כל המסתכל בעקבה של אשד, הודן לו בנים שאינם מהוגנים" (נדרים ב׳ א׳). מדה כנגד מדה, כך במדת פרעניוה וכך במרת הטובה. "בשבר ד׳ פסיעות שלוה פרעה לאברהם אבינו זכה ונשתעבד עם בניו די מאות שנה״ (סוטה מ״ו). ד׳ פסיעות ד׳ מאוח שעבוד בנים. וביותר מבוררים ומפורשים בתנהומא תשא: ״א״ל הקב״ה ... אהה עמדת מכסאך ופסעת שלש פסיעות לכבודי אני מעמיד מבניך שלשה מלכים". ועפ״ז יבוארו דברי חדל ד״א זוטא פ״ט כמין חומר: "אם רצת ופסעת לכבוד חכם הדין לך בנים ובנות מתוקנים". משה אויערבך. עשרה הרוגי מלכות. m אותן הקדושים האחרים אשר שמותיהם נמצאים בכל רשימות עשרה הרוגי המלבות כולם חיו בלי ספק בתקופת ביתר. א) ר׳ יהודה בן בבא העיד כבר לפני הועד של בו ביום ה׳ דברים (עדיות פ״ו מ״א) עוד בימי ר״ג דיבנה שמו היה ידוע גם בבבל כמו ששנינו (יבמות קכ״ב. במשנה) א״ר עקיבא כשירדתי לנהרדעא לעבר השנה מצאתי נחמיה איש בית דלי אמר לי שמעתי שאין משיאין את האשד, בארץ ישראל ע״פ עד אחד אלא יהודה בן בבא ונומיתי לו כן הדברים אמר לי אמור להם בשמי אתם יודעים שהמדינה משובשת בגייסות מקובלני ־ מדיג הזקן שמשיאין את האשד! ע״ם ע״א וכשבאתי והרציתי הדברים לפני ר״ג שמח לדברי ואמר מצאנו חבר לר״י בן בבא. כנראה היתד, זאת בסוף ימי טריאנוס קיסר בראשית מלחמתו עם הפרתים בשנת 115 דהודי בבל נלחמו נגדו ובשביל זה גם אחיהם בא״י היה חשודים בעיני הקיסר ולא יכלו לעבר את השנה בא׳ י וע״ב שלח ר״ג את ר" ע בבלה כדי שיעבר שם בפקודת הנשיא1) אמנם הדרכים היו בחזקת סכנה ואף שר״ע חרף נפשו לנסיעה הזאת לצורך כלל ישראל ר׳ נחמיה לא היה חפץ לנסוע לא״י כדי להעיד עדותו בעצמו. חסידותו של 1) ע' דוה״ר 358/59.