Jeschurun · 1923-11-01 · Heft 11-12 (November 1923) · p. Seite 82

82 עשרה הרוגי מלכות פב ר״י ב״ב היתד■ מפורסמת כ״ב עד שאמרו(ב״ב ק״ג:) כל היכא דאמרינן מעשה בחסיד אחד או ר״י בן בבא או ר״י ב״ר אילעי. לפי מס׳ שמחות ם״ח ר״י בן בבא ור״ח בן תרדיק הספידו את ר׳ עקיבא כאשר באתה שמועת מיתתו אצלם א״ב נחרכו הם אחר ר׳ עקיבא,). כאשר ראה ר״י בן בבא איך גדולי הדור הנסמכים הלכו ונתמעטו תחת חרב האויב מסר את נפשו לסמיכת גדולי הדור הבא שלא יבטלו דיני קנסות מישראל. מיתתו וסבתה מסופרת בסנהדרין י״ד. פעם אחת נזרה המלכות גזרה על ישראל שכל הסומך יהרג וכל הנסמך יהרג ועיר שסומכין בה תיחרב ותחומין שסומכין בם יעקרו. מה עשה רבי יהודה ב״ב הלך וישב לו בין שני הרים גדולים ובין שתי עיירות גדולות ובין שני תחומי שבת בין אושא לשפרעם וסמך שם חמשה זקנים ואלו הן ר׳ מאיר ור׳ יהודה ור׳ שמעון ור׳ יוסי ור׳ אלעזר בן שמוע [רב אויא מוסיף אף ר׳ נחמיה] כיון שהכירו אויביהם בהן אמר להן בניי רוצו אמרו לו רבי מה תהא עליך אמר להן הריני מוטל לפניהם כאבן שאין לה הופכים אמרו לא זזו משם עד שנעצו בו שלש מאות לונכיאות של ברזל ועשאוהו ככברה. המדרשים מעשה עשרה ה״ם ואלה אזכרה מספרים מיתתו באופנים אחרים בסגנונים אגדתיים. בפרט מדר׳ אלה אזכרה אשר בו מתוכה עם הקיסר. לפי מעשה עשרה ה״מ נהרג בן ע׳ שנה, לפי אלה אזכרה בן פ'. ב) ר׳ ח וצפי ת המתורגמן שרת במשרה הזאת ביבנה לפני ר״ג ביום ריבו עם ר׳ יהושע (ברמת כ״ז:) אח״כ מוצאים אותו לפני ר״א ב״ע כאשר הנשיא הזה* 2) נחבא בצפורי (חוס׳ כלים ב״ב פ״ב מ״ב). בחולין קמ״ב. (ובקדושין ל״טז) מובא בשם איכא דאמרי שאחר (אלישע בן אבויה) ראה לשונו של ר׳ חוצפיח מוטלת באשפה (או שגריר ליה דבר אחר) וע״י זה יצא וחטא (וע' הלאה אצל ר״י הנחתום). לסי מעשה י׳ ה״ם תפשוהו הרומיים יחד עם תלמידיו והרגו כולם, ולפי אלה אזכרה היה ביום מיתתו מאה שלשים שנה לבד מיום אחד ויבקש מן הקיסר להמתין עוד יום אחד עד שימלא את שנתו אבל כאשר אמר לקיסר שחפץ לומר עוד ק״ש של ערבית ושחרית כעס הקיסר וחרף ונדף וצוה להרגו ויסקלוהו ויתלוהו, אחייב חמלו שרי הקיסר על שיבתו ובקשו לחת לקברו ויאמר הקיסר לקבור אותו ויקברוהו תלמידיו דספידוהו הספד גדול. ג) ר׳ חנינא בן תרדיון גם הוא בן דור תקופח ביתר. בשמחות ח׳ מספיד הוא יחד עם ר׳יי ב״ב את ר״ע. היה חמיו של ר׳ מאיר אשר נשא את בתו ברוריא והציל את אחות אשתו בת ר״ח בן חרדיון מן הקובה של זונות אשר הרומיים הביאו י) אמנם בדוה״ר 642 חפץ להגיה במקום "כשנהרג" ר״ע "כשנתפס־" ע״ש, אבל רע־־ ד קשה לשבש את הגרסה בשמחות. ומה שהספידו את ר״ע אף שאין מספידי! הרוגי מלכות (סנה׳ י״א) נוכל לבאר או שהספידוהו במקום אשר אז לא היו רומיים או בצנעא. 2ן ע׳ דוה״ר 369.