Jeschurun · 1923-11-01 · Heft 11-12 (November 1923) · p. Seite 83

פג עשרה הרוגי מלכות 83 אותה שמה אבל היא שמרה את טהרתה (ע״ז י״ח); בתענית (פ״ב מ״ה, דף ט״ו) נזכר מעשה שהיה בימיו ובימי ר׳ הלפתא אשר בנראה אביו של ר׳ יוסי בן חלפתא. ור״ט ור־ יוסי שניהם מן הנסמכים ע״י ר״י בן בבא וראשי הדור הבא. ר׳ חנינא ב״ת מסר נפשו על למוד תורה אשר הרומיים אסרו באיסור מיתה. בע״ז י״ח מתוכה עם ר׳ יוסי בן קיסמא אשר מזהירו שלא לעבור על גזרת המלכות ולא שמע ר״ח על דבריו. כאשר מת ר״י בן קיסמא לווהו נדולי רומי1) והספידוהו וכאשר חזרו מקבורתו מצאו את ר״ח ב״ת שהיה יושב ועוסק בחירה .. . הביאו וכרכוהו בס״ת והקיפוהו בהבילי זמורות והציתו בהן את האור והביאו ספוגין של צמר שרויים במים והניהום על לבו כדי שלא תצא נשמתו מהרה . . . אמרו לו תלמידיו רבי מה אתה רואה אמר להן גוילין נשרפין ואותיות פורחות אף אתה פתה פיך ותכנס בך האש אמר להן מוטב שיטלנה מי שנתנה ואל יחבל הוא בעצמו אמר לו קלצפונירו רבי אם אני מרבד. בשלהבת ונוטל ספוגין של צמר מעל לבך אתה מביאני לחיי עוה״ב א׳ ל הן השבע לי נשבע מיד הרבה בשלהבת ונטל ספוגין של צמר מעל לבו יצאת נשמתו במהרה אף הוא קפץ ונפל לתוך האור יצאת ב״ק ואמרה ר״ח ב״ת וקלצטונירו מזומנים לחיי העוה״ב. בשינויים קטנים נם המדרש מעשה י׳ ה״מ ואלה אזכרה מספרים ככה מיתתו של ר״ח ב״ת רק אינם מזכירים את ר״י בן קיסמא. ד) ר׳ עקיבא הוא התנא הנדול ר׳ עקיבא בן יוסף אשר כמה עשרות שנים לפני פטירתו ר׳ דוסא בן הרבינס אמר לו "אתה הוא עקיבא בן יוסף ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו .. . כמותך ירבו בישראל" (יבמות ט״ז.). אין פה המקום לספר את תולדותיו ואת גדולתו רק מה שנוגע למסירת נפשו לקדושת השם. אמת הוא שד״ע חשב — לכה״ם זמן מד, — את בן בוזיבא למלך המשיח. תלמידו ר׳ שמעון בן יוחאי מספר שר״ע דרש את הפסוק דרך כוכב מיעקב דרך כוזבא מיעקב ר׳־ל בוזבא בן כוזיבא2 3 *) בבר נימז בפסוק וכאשר ראה את בן כוזיבא אמר דין הוא מלכא משיחא (ירושלמי תענית פ״ד ה״א). וקרוב הדבר מאד שדרש נם את הפסוק עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת הארץ על נצחונו של בן כחיבא. ובלתי ספק השפיע בזה הרבה על תלמידיו ועל שאר העם לקבל את בן כוזיבא למלך המשיח עד שהרמב״ם (הל' מלכים פ״ט) אומר שר״ע היה נושא כליו ור׳ נדליה בן יחיא בשלשת הקבלה מספר שר״ע היה רץ לפני בן בוזיבא עם כלי המלך בידו. ואף אם נקבל את זאת רק כמליצה מורה היא על המסורה כאשר היתה בעם ביחס ר׳יע לבן כוזיבא8). אבל בבל זאת לא נוכל לומר שר״ע היה אחד מן המחוללים את המלחמה 1) ונראה שכל זמן שר״י בן קיסמא חי עלתה בידו להגן על ר״ח ב״ת. 2) ושירד I צד 688 מוטעה ע׳ לעווי ולא הבין כוונת הדרשה הזאת, 3) וידוע שבכלל החכמים לא הסכימו לר״ע בזה ור׳ יוחנן בן תורתא השיב לו: יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא בא (ירושלמי תענית פ״דה״ה, איכהר׳פ״בב') וע׳ סנה׳צ״ג: