Jeschurun · 1923-11-01 · Heft 11-12 (November 1923) · p. Seite 85

פה :שרה הרוני מלכות 85 כוזיבא עד סוף המלחמה. ואף שבתהלה חשבו למשיח אחייב ראה טעותו ודבייו לתלמידים אחר הריגת רייש ורי״ש שפורענות עתידה לבא מראים שאז חזר מדעתו. שני התלמודים ומדרש־ם מספרים בהרבה מקימות1) את מיתתו הנוראה שהוציאוהו בבקר בזמן קי׳ש וסיקו את בשרו במסרקות של ברזל והוא קבל עליו עול מלכות שמים ושש לקיים ברגעו האחרון את אהבת ד׳ בכל נפשו והאריך באהד עד שיצתה נשמתו ובת קול אמרה אשריך עקיבא שיצאה נשמתך באחד אשריך עקיבא שאתה מזומן לחיי עוה״ב. לפי מדרש משלי (לפייט ב׳) נהרג ד״ע ביוה״ב. בשמחות (פ״ח) נאמר שבקיסרי היה המעשה ושם שר הצבא האכזר טורנוסדופוס ואולי היתד. לרשע הזד, עור שנאה פרטית נגד ר״ע2), IV עוד נשארים שמות הקדושים אשר נמצאים רק בקצת רשימות הרוגי מלכות. מ׳ איכה ר׳ ותהלים מביאים עוד ר״י הנחתום ו[ר״ש] בן עזאי. ר׳ יהודה ד,נ התו ם נזכר בירושלמי ר״ה פ״א ה״ה במעשה שעברו יותר מארבעים זוג ועיכבן ר״ע בלוד שלה לו ר״ג כוי אר״י הנחתים (בבבלי הסר "הנחתום") ח״ו לא נתנדה ר״ע אלא ראש גזר היה. — בירושלמי חגיגה ב׳ א׳ יש אומד שע״י שאחר (אלישע ב״א) ראה לשונו של דיי הנחתים נתון בפי כלב שותת דם יצא וחטא (וע' מ״ש אצל ר׳ הוצפית). — לפי המקומות האלה ר״י הנחתום הוא בן דור תקופת ביתר. וגם יסופר במדרש תהלים באריכות פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שיהרג ר״י הנחתום פה עשה בר כופיא (כצ״ל) עשה עצמו דיין ודן אותו וכשהוא בא ליתן לו ספקולא נזר שישחט אחר תחתיו ויעשו אותו חתיכות ויעלו אותו. רץ לשק הרע ואמר שלא נהרג וגזרה מלכות הרשעה שיהרגו שניהם ויעשו אותם חתיכות ונהרגו שניהם. ר' שמעון בן עזאי או סחס בן עזאי הוא התלמיד הידוע של ר״ע3) ונחשב גם כתלמיד חבר4). בסנהדרין של יבנה עדיין לא היה חבר הועד8) אלא מן הדנים לפני החכמים6), והוא אחד מן הארבעה שנכנסו כפרדס7). לעומת זה ר' יהודה דבר אתו כמו הבר והוכיחו8), א״ב בודאי הוא בן חד עשרה הרוגי מלכות9). ויכול להיות שהיה אחד מהם10)• וגס בילקוט רמז תרמ״ג לתהלים ם׳ נמצא צדיקים שנהרט בימי נזרה בגין ר׳־ע וחבריו בן עזאי ור׳יי הנחתום. ג) ברכות פ״א: ירוש׳ ברכות ט׳ הי, שמחות חי, מדרש משלי לטי, מעשה עשרה ה״ם ואדה אזכרה. 3) ע׳ ב״ב <׳, סנה׳ ס״ה: מדרש תנהומא להזריע ז׳ ור״נ לנדרים ני: 3) ברכות ס״ב: 4) ב״ב קנ״ח: 3) והוא רק קבל מן ע״ב הזקנים של ועד בו ביום (ידים פ״נ ס״ה; זבחים פ״א מ״ב). 8) סנה׳ י״ז: ועדיות פ״א מי. ז) חנינה י״ר. 8) ברכות פ״ב: 9) אמנם רש י׳י (בחנינה י״ר) פירש הציץ ומת שמת בחור ואולי כונתו משום שפירש מאשתו ולא היו לו בנים. וע׳ כתובות ס״ג. (וע״ש תוד״ה ברתיה) ויבמות ס״ג: ופוטת ד׳: 10) ומ״ש בפי תולדות תנו״א שמן המשנה סוטה פ״ט מט״ו משמת בן עזאי בטלו השקרנים