Jeschurun · 1923-11-01 · Heft 11-12 (November 1923) · p. Seite 91

צא איזהו בין השמשות 91 אונגאק כשרואים ג' כוכבים מהדם דין לילה כעשיר* מלאכה במוצש״ק אף על פי שהם כוכבים קבועים מגודל ראשון כי בהראות הכוכבים מגודל ב׳ כבר נראו היבה כוכבים על כל פני הרקיע. אך הלוחות על זמן יציאת שבת בלבד הבאים לידי נעשו על פי הרוב על תחילת זמן צאת הכוכבים מגורל ב׳ והיינו משום שאותם כוכבים עומדים רצופים כנזכר למעלה ובצאתם עברה גם תוספת שבת. ואף על פי שכתבתי שנוהגים העם לעשות מלאכה במוצאי שבת אף שעדיין לא נראו כוכבים רצופים אלא מפוזרים שהם מגודל ראשון נראה שסמכו על הדגול מרבבה שכתב בסימן רצ״ג שיוצאין מצות תוספת שבת נם כן אם ממתינים רגע אחרי ראות נ׳ כוכבים מפוזרים. אחר שנתברר לנו כי הכוכבים הבינונים הם הכוכבים הקבועים מגודל ראשון צריכין אנו לדעת כמה מינומין הוא מהלך מיל וג׳ רבעים מזה הזמן יהיה שיעור בין השמשות ואם ימצא שאחר משך זמן זה אחר שקיעת החמה יראו בארץ ישראל בזמן שיווי יום ולילה ג׳ כוכבים מגודל ראשון יהיה מוכח כפירוש הגאונים מן המבע. והנה מצאנו בשולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן חנ״ט וז״ל ושיעור מיל הוי רביעית שעה וחלק עשירית מן השעה ומקור דין זה הוא בספר תרומת הדשן סימן קכ״ג וכן מצאנו ביורה דעה הלכות מליחה סימן ס״ט וז״ל הילוך מיל הוא כדי שלישית שעה בקירוב וגם שם מקור הדבר הוא בתרומת הדשן שכתב בסימן ק״ס ששיעור מיל שלישית מן השעה פחות חלק שלשים מן השעה (והשולחן ערוך לחומרא לא דק ועיין כחק יעקב באי״ח סי׳ תנ״ט ס״ק יו״ד שכתב למה שינה התרומת הדשן לשוט) ואידי ואידי חד שיעורא הוא. והנה מפשטות הדברים נראה ששעה הנזכרת כאן היא שעה ההשויה שלנו ואם כן ש*עור מיל הוא י״ח מינוטין לכן אומרים העולם ששיעור בין השמשות הוא נ, רבעים מזה דהיינו י״ג וחצי מינוטין וכן הבין המגן אברהם שכתב על זה שלאותם החושבים מהנץ החמה עד שקיעת החמה הוי מיל ב׳ חומשי שעה דהיינו כ״ד מינוטין ומשמע מדבריו שזה הוי פלונתא לדינא לא במשמעות הדברים בלבד וכן הבין המנחת כהן שכתב גם כן ששיעור בין השמשות הוא י״ג מינוטין וחצי. אבל כבר צווח ככרוכיא על זה החק יעקב במקום הנזכר וכתב שכל המבינים כן טועים הס שהרי ש״ס ערוך הוא בפסחים צ״ד שמעלות השחר עד צאת הכוכבים הוא מהלך מ׳ מילין והנשף בין בבקר בין בערב הוא ה, מילין או ד׳ מילין ולעיקר היום מן הנץ החמה עד שקיעת החמה אמרינן התם שנשאיים לפי זה ל׳ או ל״ב מילין וכיון שהוא יחד שלא תמוט שמה שאומרים שבא׳ בתקופת ניסן ובא׳ בתקופת תשרי יום ולילה שוין היינו היום מהנץ החמה עד שקיעת החמה והלילה משקיעת החמה עד הנץ החמה כאשר החוש מעיד אם כן י״ב שעות ההשויה שכל אחת מהם היא א׳ מכ״ד ביום ולילה יחד ממלאים יום תקופת ניסן ותשרי מהנץ החמה עד שקיעת החמה נמצא שבי״ב שעות ההשויה אדם הולך ל׳ או ל״ב מילין ונמצא: אם חושבים כיבא ועולא שם בפסחים לי״ב שעות ל׳ מילין שיעור מיל הוא כ״ד מינוטץ