Jeschurun · 1923-11-01 · Heft 11-12 (November 1923) · p. Seite 94

94 יסודי המשפט תעברי צד עשרה קבין זחיחות ירדו לעולם, תשעה נפל המדע המודרני ואחד בל העולם כלו. אין לך ברת־עת שתהא דעתי זחה עליו כל־בך ושיהא מעמיד בל־כך על דעתו זו, במי ששקע את רוחו בהרבה או במעט תחת נדבך המדע המפורסם השליט כעת באירופה. המדע הזה, מרוב חדושיו הנפלאים, הי־בה לתת את חנו בעיני כל הדורשים אותו עד אשר התחילו לחבבו חבה בלתי סרה גם במקום שאינו ראוי לכך והתחילו להאמין בי אמונה שאינה פוסקת גם במקום שאינו נאמן עליו. התרגלו לחשוב בי הוא ואפס עוד. בי כל המקים אשד לא דרכה בף רגלו בו עזוב הוא ושומם ומצור, לרחם עליו. ומאחר שתורה ההלכה בישראל עבדו בה מקים ועד עתה רק הגאונים התלמודיים תקיפי השבל וזבי הדעת (ברובם הכתוב מדבר} שלא היה להם מגע גדול בשום מדע אחר מלבד מדע התורה, על־בן אין שום תימה בדבר אם נשמע מפיהם של בני המדע המודרני את הדברים אשר כתב מד אשר גולאק בהקדמת ספרו*) בשורה הראשונה: "מיום שהתחילו להשתמש בדרבי המדע המודרני במחקרי ספרותנו נשאר המשפט העברי אחת הפנות העזובות והשוממות ביותר". ונאמי־: "בל ספרותנו המשפטית הרחבה נשארה עד היום כאיזה נוף נשבח אשר פה ושם נגעו חוקרים שונים בקצר, גבולותיו, אבל עדיין לא חדר איש מזוין בתכסיסי המדע לתוכו, ולא תכן את עטקיו וחדריו". ולי ניאה, בי אין הנוף נשכח שהרמב״ם שרוי בתוכו; ואין השדה עזוב שרש׳יי עבד בו; ואין המקום שומם שר׳ יוסף קארו לקט את פרותיו והבניסם ל״בית יוסף"; ואין תורה טעונה רחמים שהרבה קבוצים של גדולי־־בשרון יושבים ועוסקים בה עד היום הזד, ומתיגעים להבינה היטב ברוח נכק והשקפה ישרה. ואם יש גם באלה שאינם באים אלא לפלפל בה, ולא בינתם תשפוט, אין זה מגרע את כחם של הללו המרחיקים אה רקדדי הפלפול ואין מגמתם אלא אל ישרת הפשט ואמתה כוונו בלי סתירה וטדחה. אמנם בן, ע-לם ההלכה עולם בודד הוא, אחרים לא באו, רק בניו בני־־בריתו — אבל עולם חי הוא, חי ומחיה.' הוא חי הנושא את עצמי מדור לדוד וממדינה למדינה, מארץ־ישראל לבבל, מבבל לספרד וצרפת, משם לאשבנז ומאשכנז לליטא ופולין; הוא חי את חייו בדרור נמיר, "חרות על הלוחות" בנתינתן מסיני, ועדיין לא נגעו בו בלי זינו של עולם אחר לחתכו אברים אברים, לתייגמו למושגים אחרים ולטשטש ע״י כך את טהרי מושגיו הוא, לחקור בו מתוך עמידה על רגל אחת בתיך תחומי •שלו ועל רגל שניה בתחום אחר — עדיין לא הגיע לידי מדד, זו, ואישרינו שלא הגיע. יאמר נא הלמדן התלמוד־ אל מגדיו ומבטליו •שבמחנה המדעיים מעין אותם הדברים הפשוטים •שאמרו לפנים רבנן דיבנה בלפי בני זמנם (ברבות י״ז.): אני בריה, וחברי בדיה, אני מלאכתי בבית מדרשה של תורה והוא מלאכתו בבית מדרש אחר, *) יסודי המשפט העברי. סדר דיני ממונות בישראל עפיי מקורות התלמוד והפוסקים. מאת אשר גול א ק עור- דין מושבע. הוצאת "דביר" ירושלים. בדלי; תרפ״ג.