Jeschurun · 1923-11-01 · Heft 11-12 (November 1923) · p. Seite 95

צה יסודי וזמשפט -לברי 95 כשם שאני איני מתגדר במלאכתו להתימר כמומחה וכבקי בתורות שלא לטרתין בך אין הוא רשאי להתגדר במלאכתי שלי מלאכת הירידה לסוף דעת החלבה, לראות אותי כמי שלא חלק לו אלרים דעת ותבונה כדעתו ובתבונתו הוא במדעיו אשר לו וכמי שאינו יודע אלא ללמוד לשם טצוה בלבד*) ולהתפלפל לשם חדור בעלמא, ושמא יאמר: הוא מרבה לדעת בלשונות ובחוקים של עמים רבים ואני ממעט —אף אתה אמור לו: אחד המרבה, ואחד הממעיט בתשואות כאלה מעם לעם ומלשון ללשון ומחוק לחוק, ובלבד שיכון היטב את לבו כלפי הענין המסור לו. יש שד,השואות גורמות התלת, ולא לעתים רחוקות — אך לא בהן העיקר תלוי. ולא עוד אלא שכל הטיבה לעסוק בהן יותר מדאי אינו משובת, כי דרכן להרגיל את האדם אצל שטחיות ורפרופיות, וסופו שהוא מגבב השערות וטח תפלות ודן גזרות־שוות בלי כל יסור. אם יש לך, בן המדע המודרני, מה להעיר ומה להצהיר להלמדן בך הישיבה, — בבקשה ממך! הלה עושה תמיד את אזנו באפרכסת ואוהב ללמוד מכל אדם; אבל דע לך, כי כדי להוציא את המשפט הנכון על הערתך החדשה אתה זקוק נם לו, לו העלג אשר לא יוכל לדבר צחות בלשון מרעית מקושטת, אבל: לו ההוגה יומם ולילה בעולם ההלכה הגדול והרחב מאד מאד, אשר אתה לא תוכל להמס בו גם שעור פסיעות אחדות מבלי להנקש ולטעות אף בדברים פשוטים, אעפ״י שקופה גדולה של "מדע" תלדה לך מאחוריך. מר אשר גולאק מהבר הספר על "יסודי המשפט העברי" לא זר הוא במחנה־• "הלומדים". הוא למד בנעוריו בישיבת סלובודקה ומקורות התלמוד והפוסקים פתוחים ומובנים לו. ואת ספרו כתב בסדר נאה, בכוון יפה ובסגנון הדוי. כל המעיין בי מוצא נחת. בין למי שבקי בהלכות ובין למי שאינו בקי בהן השפר הזה מביא תועלת. לא בנין ישובים במדבר שממה עשה המחבר הנכבד (כנראה בדעתו מתוך ההקדמה שהבאתי לעיל) — אלא תוספת סדור נאה באחת טפנותיו של בית־ספרים ענקי שהכל מוכן בו מכבר בשביל מי שהיא בן־בית בו. ואעפ״ב, סביון שנגש אל עבודת חסדו זה לאחר שנתגייר בהיכל המרע ולאהר שקבל עליו מרותי, על ברחו שדבקה בו קצת ממדה השטחיות ולא החזיק מעמד. ידידו אנכי, ומובטחני שלא יתרעם עלי בהראותי מקומות שספדו צריך תקין בהם וגם יבין לי שאין הבונה בכך אלא לטובה, למען ישמעו וייראו מעומק ההלכה ולא יטהרו להחליט בה דבר על סמך השערה בלבד, ואעפ״י שהיא מדעית. שער ראשון, פרק ראשון, § א: "חוג דין ממונות הנדנע ביחזסיס של ממון בלבד נבדל מדיני נ פשו ת, חייבו הדינים הקובעים את עונשי הגוף של עוברי עברה וכר. דיני ממונות גופם מתחלקים לסוגים שוגים וכד הרבה יחוסים של ממון נקבעים ע/,י עסקים של משא ומתן וכר. חוב הדינים הנוגעים ביחוסים הללו נקרא בשם קניבים/ הודאות והלואות. יחוסי הממון נקבעים לפרקים ע״י מעשה של נזק והפסד שפעל או שגרם אדם בנכסי חברו או *) ולפי האמת אין גם המצוד, של תלמוד־־תורד. מתקימת כהלכתה עד אשר תושם למטרה הבנת העבין באמתת בונתו לפי הרוחב שיש בלב משא״ב בלמוד שטחי מצד אהד או למור מחודד מצד שבי. ע׳ רמב״ם פ׳״א מה׳ תלמוד תורה הי״א י׳ב.