Jeschurun · 1923-11-01 · Heft 11-12 (November 1923) · p. Seite 474

474 Ueber den Minhag Gemeinde der anderen keinen Minhag aufzwingen kann, dass aber da, wo eine staatliche Verbindung zwischen den Gemeinden besteht (בזרוע הממלכה), die ihnen eine tatsächliche Macht verleiht, die Durchführung der Verordnungen auch erzwungen werden kann. Der Wortlaut des Responsum ist folgender: דע כי אגו קהל וויילה פראנקה וקהל טרכונה ננטאב־לה תיבה אי וכ־ס אחד לכלנו בפרעון המסים והארגוניות וכל דבר שיוטל עלינו מצד המלכות וכל אשר אנו רוצים לעשות הסכמות מחודשות בפשק או בכתיבת זכדונות או בהודאות דמבוקש לנו מאת המלך אדננו לעולם אין אנו גוזרים עליהם דבר אף כי אנו רבים והמדינה ראש לכל הדברים ואם נעשה בלתי עצתם לא ישמעו לקולנו ולעתים נשלח אנשים אליהם ופעמים יבאו מהם ברודים אצלנו בהסכמתם ואם לא ישמעו אלינו לעשות אחד מאלה נכריתם בזרוע הממלכה לבא אלינו או להסכים ולההרים במקומם כמונו אבל מקומות אחרים יש כי הקהלה ראשה שיגזרו על בנותיה ויביאום בכה הריתוק כי בכל אלה הענינים נחלקו המקומות למנהגיהם בד. משפטנו כל הימים וזה מנהג בינינו פשוט וב״ש לענין הדין כי מה זכות והווק יד יש לקהל אחד על אחר ואפילו לרבים על היחיד בדיני המנהגות וממונות והסכמות זולתי במקצת מקומות ידועים כגון אם יגזרו ב״ד הגדול ויסכימו לאסור דבר שיהיה מהדברים שרדבים יכולים לעמוד בו כגזרת הפת והיין והשלקות ויתר תקנות ביד או מלך כחרם שאול שנתחייב יונתן מיתה ואע״פי שלא ידע ולא שמע לפי שכל מה שיגזור המלך עם סיעת ישיאל עשוי ומקובל לכל וכתיב וכל אשר לא יבא לשלשת הימים יחרם כל רכושו וכן חרם הנשיא וריש גלותא כמו שנא׳ במ״ק והנשיא נותן רשות לכוף ולהכריח ואפילו טעה בדין אינו משלם כל שנטל רשות מריש גלותא כנזכר בפ״ק דפנהדרץ לפי שהוא המושל עליהם ו כ ן מ ה שיגזרו או יסכימו רובו של קהל בצרכי קהלה שכיון שכן עשו לעמוד בו כדאיתא פ׳ אין מעמידין לפי שכל צבור כ נ ת ו נ י ם ת ח ח יד ר ב י ם ו ע ל פיהם צריכים להתנהג בכל עניני ה פ והסלאנשי עירם ככל ישראל אפילו לב״ד הגדול או למלך. Hier wird also ausgesprochen, dass ursprünglich bindende Verordnungen nur durch das grosse Synhedrion, das" die jüdische Staatsgewalt repräsentiert, erlassen werden konnten. Dem Synhedrion steht auch die Befugnis zur Einsetzung von Gerichtshöfen in den kleineren Orten zu, und diese empfangen von ihm das Recht der Exekution. 39) Ebenso bat der König das Recht allgemein gütige Verordnungen zu erlassen, was an dem .סנהדרין ט״ז ע*ב (י