Jeschurun · 1923-11-01 · Heft 11-12 (November 1923) · p. Seite 432

432 Exegetische Beiträge Der geniale Talmud-Kommentator Rabbi Zewi Cbajes aus Zolkiew, befasste sieh auch mit unserer Stelle vom Standpunkte der Hal&cha, und wollte zwei Möglichkeiten construieren: 1) Da Sichern unweit von Siloh war, so konnte man auch von Sichern לסד ה sagen (Eine Auffassung, die gerade bei diesem scharfsinnigen Talmud gelehrten unbegreiflich ist). Die Eiche wiederum ist die in Gn. 35, 4 erwähnte Eiche, die aber, nach seiner Ansicht, nicht in Sichern, sondern auf einer weiten Ebene zwischen Sichern und Siloh, sich befand und somit nicht gar zu nahe dem Heiligtum war. 2) Man musste halachisch annehmen, dass da3 Verbot des לא תטע nur das Neupflanzen eines Baumes neben dem Altar nicht zulässt, nicht aber, dass man keinen Altar errichten darf neben einem bereits existierenden Baum; hier ist es daher möglich gewesen, da die Stiftshütte an der vorhandenen Eiche errichtet wurde9). Dass diese Ansicht unhaltbar ist, liegt auf der Hand. Aus all dem hier Angeführten ist zu ersehen, welche verscbiedenartige Schlüsse, infolge bisheriger unzulänglicher Erklärungen, aus unserer Stelle gezogen ,worden sind, aber in der richtigen Losung ist man noch wenig weiter gekommen. M. E. ist dies darauf zurückzuführen, dass merkwürdiger Weise alle Erklärer übersahen oder nicht erkannt haben, dass 9) Vgl. sein Werk דרכי הוראה Abteilung הוספות S. 6 b Buchstabe 12, wo er unter anderem ausführt: אבל יש לתמוה על עבין האלה שהיתה במשכן השפ בשלה כדבתיב ויקה אבן גדולה ויקימה שב תחת האלה אשר במקדש ה׳ וקשה הרי איפור נטיעת אילן במקדש בין במשכן נוב ושילה וגבעון . ... ובן היא שיטת הספרי תביאו מרן הב^ס פ״ו מהלכות עבו״ם ה״ט. דגומע עץ אפילו בהי הבית אסור בלאו; ואיך הניחו האלה אצל מקדש ה׳? ועוד הקושיא עצומה. הגה לא מציגו שהיה משכן רק בשילה וגוב וגבעון ואיך הזכיר הקרא מקדש ה, כשכם? . . . והאמת בי פצעו ברשב׳־ם ם׳ ויחי על קרא עד כי יבא שילה. המנה על שכם כי באו שמה להמליך את רהבעם. ושם בהחלקה המלוכה. ושילה ושכם ובית אל קרובים זל״ז. ושם יש חלקה גדולה ואלה גדודה הנודעת (עד?) דרום לנו, בפ׳־׳ש (שופטים כ״א) הג לה׳ בשילה לגו; אשר מצפונה לבית אל וגו׳ העולה מבית אל שכמה. וכן נאסר בד״ה ויבאו אנשים משילה ושכם ושמרון. ועיין רמב״ן פ׳ וישלה על קרא ויבא יעקב שלם עיר שכם. ועיקר המשכן היה בשלה, אולם כיון ש ס מ ו ב י ן היו המקומות אלו זה לזה. נקרא גם בית אל ושבם לפני ה/ וא׳יב האלה היתה בין שכם לשילה. ולא היתה נ״ב סמוכה למקדש ה׳ שיהיה בכלל איסור דלא תמע לך אשרה; וע!ד יש לתרץ שהמשכן בא בגבול האלה, שהיתה אלה קודמת לה בזמן. שעדין היתה בימי יעקב 1