Jeschurun · 1923-07-01 · Heft 7-8 (Juli 1923) · page 47

Untersuchungen über die Entwicklung usw. 299 weniger Rechtals ausgesprochene Ochla-Schriften angesehen werden müssen. So wird eine Massora des R. Gerschom(— MRG) und eine solche des um 1150lebendenR. Menachem (ben Perez) aus J 0 i g n y (~ MRM) erwähnt: 1) Im Codex Kennicott Nr. 277 zu Ex 14/26 (cf. Bruns im ״Repertorium für biblische u. morgenländische Literatur״ XII S. 271) במסורה הגדולה שכתב רבי גרשם מאור הגולה מצאתי נטה את *דך ובאותו שכתב רבי מנחם מיואני נמה ידך 2 .בלא את) In demselben Codex zu Ex 15, 17 (cf. a. a. 0.): בספר שהעתקתי מצאתי ימלוך מלא ולעולם חסר ובמסורה הגדולה שכתב רבי 3 .גרשם וכן באחד שכתב רבי מנחם מצאתי ימלוך הסר ולעולם מלא) Im Codex Kennicott Nr. 600, i. e. Leipziger Pentateuchkodex Nr. 1 (des Katalogs der Ratsbibliotbek, cf. dort seine Beschreibung durch Delitzsch und die addimenta von Zunz). steht zu Ex 28, 50 eine Randglosse des Kopisten Machir (מכיר ן קרישביא), der sie vor 1244 schrieb. Sie lautet (cf. Bruns S. 276): ונתת: כך מצאתי במסורה שכתב רבינו גרשם ובאותו שכתב רבי מנחם מיואני בסימן ק נ׳ג׳ (?) באלפא ביתא מן חד הד אל דלו; מצאתי ונחתה אל בה': מכיר. ובסימן אחר של ק׳נ׳ח׳ מן י״׳־ח פסוקים דאית בהון חד אל והדין על מצאתי ה׳ מחוקה: (266 .4) In demselben Kodex zu Gn 41,10 (cf. Bruns S .מכיר שריגים ס׳ בספר רבינו מנחם מיואני... מצאתי במסורה הגדולה שכתב רבעי .גרשם מאיר הגולה שריגים כת׳ כן MRG ist ferner erwähnt: 5) In demselben Codex zu Gn 41,2 (cf. Bruns S. 256), wie folgt: במסורה הגדולה שכתב רבעו גרשם מא[ור] הגו[לה] מ%דו מצאתי כתוב בסימן דחד חד מן פ״ט מן הד חד על: ויקצף (7 6 .פרעה על סני סריסיו על שר..♦ וכתב סני בסמך) .In demselben Codex zu Gn 50,25 (cf. Bruns S. 269): ובמסורה הגדולה שכתב ד׳ גרשם מאור• הגולה מצאתי בא״ב דכתיב יו״ד במצע תיבותיה וקרץ וי״ו ויישם (8בארץ מצרים. 7) Wenn Bruns dazu bemerkt: apertissimum mendum vix commemoratione dignum, so drückt er damit das Erstaunen aus, das jeder hat, wenn er liest, R. Gerschom habe סני (mit Samech) statt שני (mit Schin) geschrieben. Die Erklärung dieser Auffälligkeit findet sich später im §12, Graetz (Art. S. 17—18 Anm.) hält dies für einen Schreibfehler des Kopisten, was aber nicht richtig ist. Wenn auch unser massoretischer Text an dieser Stelle kein Kere Ketib hat, so finden sich doch alte Quellen, die