Jeschurun · 1923-03-01 · Heft 3-4 (März 1923) · page 65

Bemerkungen zu Hotfmanns Deuteronomium 161 zitiert) bestritten wird. Aber auch der Rambam hat keinesfalls die Ansicht, dass מן התורה der Arbeiter nur בהליכתו מאומן לאומן essen dürfe. Zur Klarstellung folge der Wortlaut der Rambamstelle, wie er in unseren Drucken ist: הל׳ א׳ הפועלין שהן עושין בדבר שגידולו מן הארץ ועדיין לא נגמרה מלאכתו בין בתלוש בין במחובר ויהיו מעשיהן גמירת המלאכה הרי על בה״ב מצוה שיניה אותו לאכול ממה שהן עושין בו שנא׳ כי תבא וכו׳ כי תבא בקמ׳ וכו׳ מפי השמועה למדו שאין הב׳ מדבר אלא בשכיר וכי אילו לא שכרו מ־ התיר לו שיבא בכרם רעהו בקמה שלו שלא מדעתו אלא כך הוא אומר כי תבא לרשות בעלים לעבודה תאכל. הל׳ ב׳ מה בין העושה בתלוש לעושה במחובר שהעושה בתלוש אוכל כדבי עד שלא נגמר מלאכתו ומשתגמר מלאכתו אסור לו לאכול והעושה במחובר כגון בוצר וקוצר אינו אוכל אלא כשיגמור עכודתו כגון שיבצור ויתן בסל עד שימלאנו וינפץ הסל למקום אחר ויחזור וייצור וימלאנו ואינו אוכל אלא עד אחר שימלא הסל אכל מפני השב אבירה לבעלין אמרו חכמים שיהיו הפועלין אוכלין בהליכתן מאומן לאומן ובחזירתן מן הגת כדי שלא יבטלו ממלאכתן וישבו לאכול אלא אוכלין בתוך המלאכה כשהן מהלכין ואינן מבטלין. הל׳ ג׳: המבטל ממלאכתי ואכל או שאכל שלא בשעת נמר מלאכה ה״ז עובר בל״ת שנא׳ וחרמש לא תניף ונו׳ מפי השמועה למדו שכ״ז שהוא עוסק בקצירה לא יניף הרמש לאכילתו ובן כל כיוצא בזה , . . Diese Lesart bietet verschiedene Schwierigkeiten, u. a.: 1) In 'הל׳ א heisst es, dass der Arbeiter stets nur במעשי גמירת המלאכה essen darf. In הל׳ ב׳ dagegen wird das Essen bei מחובר erlaubt עד שלא נגמרה מלאכתו. 2) In הל׳ ב wird in einem Atemzug gesagt, dass bei מחובר erst bei Schluss der Arbeit (כשיגמור עבודתו) gegessen werden darf. Gleichzeitig aber, dass das Essen nur bis zum Füllen des Korbes, das vor Schluss der Arbeit stattfindet, gestattet sei. Diese Widersprüche fallen aber weg in der Lesart, die die Venediger Ausgabe vom Jahre ש״י bietet: Hier heisst es in :הל׳ ב׳ מה בין וכו׳ שהעושה בתלוש אוכל עד שלא יגמור עבודתו ומשתגמי עבודתו אסור לו וכו׳ וכו׳ כגון בוצר וקיצי• אינו אוכל עד שיגמור עבודתו כנין יכו׳ הל׳ ג־•: המבטל ממלאכתו ואכל בשעת המלאכה הדי זה וכו׳. Die schwierige Lesart in ואינו אוכל אלא עד אהד שימלא :הלי ב . . . findet sich allerdings auch hier schon. Der מגיד משנה hatte aber noch .... ואינו אוכל אלא אהד שימלא הסל . . . vor sich, dass der Arbeiter also erst nach dem Füllen des Korbes mit dem Essen beginnen darf.