Jeschurun · 1923-03-01 · Heft 3-4 (März 1923) · page 64

160 Bemerkungen zu Hoffmanns Deuteronomium 2. Teil des Kommentars zum Deuteronomium begrüssen. Hoffmanns bekannte Meisterschaft bedarf nicht unseres Lobes. Wir werden dem grossen Manne am ehesten gerecht durch ergänzende Kritik. Im Folgenden wollen wir uds nur mit Stellen beschäftigen, die dazu Anlass bieten. Jedes weitere Wort bedeutete eine Abschwächung. S. 45 heisst es zu Deut. 23, 25—26: ״Unsere Stelle handelt von der noch am Boden haftenden Frucht (מחובר), bei welcher der Arbeiter nur בשעת גמר מלאכה, nach vollständiger Reife, בשעה שאתה נותן לתוך כליו של בה״ב und בשעה שאתה מניף הרמש על קמת בזדב, zur Zeit, da er für den Besitzer die Frucht einheimst, essen darf. Nach Ramban nicht während der Arbeit, sondern nur בהליכתי מאומן לאומן, beim Gang von einer Reihe zur andern (gegen die andern ״(ראשונים. Nun finden wir zwar in der Mischna אבל משום השב אבדה לבעלים אמרו פועלין אוכלין בהליכתן :כ״מ דף צ״א ע״ב מאומן לאומן ובחזירתן מן הגת. Aber die סוגית הגמרא ds. ergibt deutlich, dass dieses אמרו nur eine תקנה דרבנן ist. Ausserdem erklärt der p (im שיטה מקובצת z. St.), die תקנה habe nur darin bestanden, dass die Arbeiter auch בהליכתן מאומן לאומן essen sollen; es bleibt ihnen aber auch weiterhin gestattet בשעה שהם עסוקין במלאכתן zu essen. Der רמב״ן (im ש״מ zu דף פ״ר ע״ב) bringt zwar aus der העושה בכל גופו אובל בכל שירצה ד יהודה אומר אינו אוכל אלא :תוספתא בשעה שפורק ובשעה שטוען מפני גדל מלאכתו של בה״ב und der רמב״ן erklärt dazu, dass nach R. Jehuda’s Ansicht die תקנה der משנה dem Arbeiter verboten hätte, בזמן מלאכה zu essen, sondern ihm nur erlaube, בזמן שהוא פורק וטוען, oder בהליכה מאומן לאומן und בחזרה מן הגת zu essen. Man wäre daher geneigt, zu glaubeD, dass die Bemerkung von Hoffmann זצ״ל sich auf diesen רמב״ן bezieht. Aber 1) nennt der רמב׳ן dies auch hier ausdrücklich eine 2 , תקנה דרבנן) ist es ja nur die Ansicht von R. Jehuda, dass der Arbeiter während der Arbeit nicht essen darf, die רבנן dagegen erlauben es, 3) kann Hoffmann זצ״ל diesen Ramban nicht gemeint haben, da er nicht ״gegen die andern ״ראשונים ist. Daher ist es wohl als sicher anzunehmen, dass es statt Ramban heissen soll Rämbam und es ist Maimonides’ im 'יד החזקה הל שכירות פי״ב הל׳ ב׳ וג, entwickelte Ansicht gemeint, die vom ראב״ד in den השגות ds. sowie vom p, ריטנ״א ,רמב״ן (im ש״מ sämtlich