Jeschurun · 1923-03-01 · Heft 3-4 (März 1923) · page 44

140 Neue Beiträge zur Geschichte usw. römischen Behörde ihren Halt und konnten deshalb unnachsichtig grausam gegen das arme Bauernvolk vorgehen. Wir besitzen hierüber sehr wichtige Berichte im tannaitischen Schrifttum. Eine anonyme Aggada6) ־־ schildert im Anschluss an Deut. 34, Iff. die traurigen Verhältnisse nach der Zerstörung des Landes auf folgende Weise: ״Gott zeigte dem Moses das f) Sifre Deut. 857. Midr. parallelen Kolumnen hierher: (ספדי) 1) ויראהוה׳ את כל הארץ מלמד שתראהו ארץ ישראל מיושבת על שלוותה והזר והראתו מציקים [המציקין] לה. 2) ואת ה כ ל ע ד 3ל) עד דן: מלמד שהראהו ארץ דן מיושבת וכד. 4) ואת כל נפתלי: .. .ארץ נפתלי וכד. 5) ואת כל ארץ אפרים: ... ארץ אפרים יושבים בשלוותם וכר. 6) ומנשה: ...ארץ מנשה וכד. 7) ואת כל ארץ יהודה:... ארץ יהודה... מציקים המחזיקים בה. 8) עד הים האחרון: מלמד שתראהו פגי כל המערב יושב על שלוותו והזר והראהו מציקים המחזיקים בו. 9) ואח הנגב: דרום וכד .... 10) עד צועד: אלו מציקי ישראל כגון אלו הבלשים הדרים עם המלכות ועתידים לאבד עמהם. Tannaim 223 f. Ich stelle die Texte in (מ״ת) 1) [ . . . . 2) ... מלמד שתראה לו המקום ארץ גלעד יושבת בשלותה וחזר וראה אותה מסיקים רודים בה. 3) ... ארץ דן ובד. 4) ...ארץ נפתלי ובד. 5) ... ארץ אפרים ובד. 6) [ . . . . 7) . . . ארץ יהודה וכד ... מציקיןוכד. 8) מלמד שהראהו את כל פני המערב. 9) ארץ הננב יושבת בשלותה וכד . . . ד״א ... שהראהו פגי כ ל הדרום. 10) ... מצירי ישראל אלו ה ב ל ש י י ם שבללו עם המלכות והן עתידין ליאבד עמהן. רש״י zu Deut. 34 iührt an: (1), (4)5) י und 6), (7), (8) [:ארץ המערב] (9) [ארץ הדרום]. Bei (1) werden die מציקין genannt, bei den anderen Punkten... בשלותה ובחורבנה (ohne מציקין). — In פסיקתא זוטרתא werden genannt: (1) [. . . אלו מצוקי ישראל (10) ,[פני מערב ובד] (8) :[.... מציקים המחזיקים אותה ילקוט שמעוני — .הדרים עם השרים bietet den gleichen Text wie ספרי (bei 8: כל המערב ohne פני). — Die Deutung schliesst sich eng an Deut. 34,1—3 an. In ספרי fehlt die Deutung von 2) גלעד), die nur in מ*ת vorhanden ist, in מ׳י׳ת von (6): מנשה. In sämtlichen Texten fehlt die Deutung von ואת חכבי־ בקעת ירחו . . . bzw. es steht nur eine aggadische Deutung dieser Worte, wie auch bei den übrigen. Das dürfte wohl kaum blosser Zufal