Jeschurun · 1922-11-01 · Heft 11-12 (November 1922) · p. Seite 101

חשבון הנפש 101 הא ומה חכמת כהשיבןי אל לכך כי תזדת אבותיך היא מקיור חכמת אלהים, נכיוהה לכל מבין כך)טן כגדול שפלים עם נב1הים, אשר כחד. ■לא יפיוג ולא יתם לעד ו-מעינזתיה לע־ולם לא יכזב?, כי תיו־ת אמת היא׳ T כ ״ T — ־־ : : T J T V :־•• * ־■ :*.* V אשר נביאיה מליציה לא ישמרו ולא ינחמו, ת־ורת ע־ולמים היא אשד 5׳- v ■ : v ז; ־ V ־ז־ : *־-J : •־*־״• - T ’ * : ־•־ •חכמיה מוריה לא ישנו טעמה ואת עינה לא יהפכו. ואת נפשי, אם :־־ 5 T T V T־־ ־־ . V : T •־ T ־*:“־ :״; ־־־; * * בזאת התורה בכל לב תךבקי ובמציותיה בכל עוז תחזקי בדי?'“ לא עוד תכשלי ומשרשר לא עוד תנשלי, לא תהבלי ולא תבהלי, כי ׳ * I•* 5T * * ” T ׳ * T ־* ־ T * : * T : V ** * לאמך־יה תשמעי ונעימות נצה בכל רנע תשבעי אם את פני תורת ישראל כבה תהדרי אז תנסי וקדשת ולפני ה‘ תמהרי. ׳> :T ״ V T T : יי ־ It: *T* T* : : :*:*־• : ז־ א. א. קפלן. ולשירה והסוס־ לר׳ משה זכות דל. (עיונים) שנינו במס׳ ברכות (מ״ח:) רבי מאיר אומר מנין שכשם שמברך על הטובה בך מברך על הרעה, תלמוד לומר, אשר נתן לך ה׳ אלדיך — דינך, בכל דין שדנך, בין מדה טובה ובין מדת פורענות. כלומר: .ודע האדם ויבין כי ה׳ בעל הרחמים הוא גם אלדיו, דינו, בכל דין שדנו, יבין כשנהגה בין כשנענש אין לו אלא להתקרב אליו, לברכו, להכיר רק בו, כביכול, את מקיר הברכות כלן, מקור השפע לכל הויה שבסוף סופה היא רואה ברכה. ולא זו בלבד אמרו שיברך על הרעה אלא גם ישיר עליה. ישיר בשירים כל לב רע, כל איש צר ומצוק. יתיומם ויתעלה רוח האדם כאשר ימצה עומק הדין. הוד והדר יראה בענשו, כבוד הנצח ותפארתו. ובראותו — יאמר שירה. שכן אמר דוד לפני הקב״ה: חסד ומשפט אשירה, לך ה׳ אזמרה. אם חסד — אשירה, ואם משפט — אשירה! (ברמת) כי זה וזה אחת היא. מלא כל המעשים כבודו של -מקום, ובכל מקום אשר יזכיר את שמו עז ויפעה במשפט פעליו,־ שיר והלל עמו. כשם שתזמר שירת הרהטים לפנים משורת הדין כך תזמר גם שירת הדין בתוך שורתו עצמה. שירו לו, זמרו לו — בכל מקום ובכל עת. הרבה משירות הרחמים השמיעונו משוררי ישראל גדולי כל הדורות, כגון רבי יהודה הלוי ז״ל והבריו. ועוד שירד, אחת זכינו מהם לשמוע, היא המתמצעת בין שני אלה, בין הדין ובין הרחמים; היא השירה של צידוק־הדין. זו בת ההרגשה של "גם זו "לטובה", שירת הכניעה לפני הגזרה, שירת האהבה בקבלת יסורין. אך את אשר לא