Jeschurun · 1922-11-01 · Heft 11-12 (November 1922) · p. Seite 100

100 חשבו( הנפש ק מה .קלות בעדותך גצה ונאוה ואת ערום ועך;ה, בקעצימך את תמך ובקעלימך את מומך, באכלך לבדך פתך!אין לאחרים [אתך׳ בתתך את זקטנך ,עליוןעל־בל ואת בטנך תכלית הכל. ומה נכבךת בעט־ותך?!?גיל צדק .ועניה כהיות רום אנוש ר)טן כעיני־ כדעתך כי רק עושה הסד משפט וצדקה תמה לבני אלים. ואם שלש אלה לא.:עשה כאין כמהו.ובל .כבודו אפםזותהו. מה דלות כבעחך באוצרותיך והם לא יועילו ולא :עילג הלא כרבות מש_קל :זהבך.יגדל כצד:יהבך ובל רואה לקדך אותך לא לברך, כי בכל קנעך תקני לך קנאה ואוצרי־ תכו משפר צורתך. ומי ייודע אם לא לבוז.יהיה בזגעך.ולבז שללך ומאומה לא תשיא־ בעטלף ומה עשית בהכלדך כי לראת ה׳ היא אוצר־ כי;שרך הוא עשר־ וכי בעשותך צדקה כארץ גנזי מרום את לך גונזת וקרן צדיק כצדקה מתרוממת היא קרן עדי עד קימת כמקום _יד עמל לא תנידה ורגל גאוה לא תבואה. :V V -;־T V * T מה שפלת כשכהך את .עמך ואת אלהלך את הדר תורתך ואת I •T. * , T ״ * * ד *T *X v I *% ן V s חדר הורתך• כעזבך את אחיך הישתם ללכת אחרי זדים; בללדי נכרים תשפיקי ועל כוזי מולך־תך תוזרפקי׳ לזעמם ללעגם.רצון תאמרי וכבוד עמך בקלון המית. ומה גבהת כזכרך הצור ממנו חצבה, בהתבוננך מי הם הוריך ומי מוריך, מי ש־לך ומי שריך, כי לשראל הוא עם אלהים וציון הר אלה־ם ואם.ישנה רהלוף כליל כל ממלכות האליל את לעולם הסנך ואונך וגאון.יעקב עדי עד הוד גאונך. ואם על תםזעמךך זה תעמדייכבד .זרים ליא עוד תחמדי. מה &;לת בעזבך מצור. שדי מלם נמלים ,קרים, לחצוב כורות בשכריב לשאוף רוח מבין גבי חמר ולהפיק תבונה ממשלי אפר, לרדוף דעת קדים ולדרוש מוסר מפי הוללים, לבקש אמת מפי מורי שהר ול־־וש כעד החלים אל המתים.