Jeschurun · 1922-11-01 · Heft 11-12 (November 1922) · p. Seite 110

110 על ענין השעות המכרות ב,תלמוד •קי וכן יש להביא ראיה להה׳יא אליבא דר׳ יהודה) אלא ברור שלשיטת הגאונים כעננין ביה״ש מוכרח לומר כשיטת הלבוש בחשבון השעות אבל טי שהולך בשיטת ר״ת בענין ביה״ש שביה״ש אינו עד ד׳ או ה׳ מילין אחר שקה״ח אינו מוכרח להמשיך -נ״כ י״ב שעות היום עד זמן זה דאפשר שמ״ט זמן מנחה אינו אלא עד שקה״ח ואז כבר הוא סוף י״ב שעות היום (עיין תום׳ זבחים כ׳ ומנחות נ״ו) אבל נראה בע״ה לקמן שהתוס׳ שהולכים בשיטת ר״ת לענין ביה״ש ם״ל דחשבון השעות מעה״ש עד צה״ב בדעת תה״ד אבל כיוון שראיתי שכתב הנר״א שהתוס׳ יסברו שיטת הלבוש וגם ראיתי בחק יעקב שביאר בדעת הרמב״ם שתוסס לעולם שיטת הגאונים שהוא יסבור כתה״ד בחשבון השעות צריך אני לברר שימות הפוסקים הראשונים האלו באריכות ואציע לזה .סוגיא דפסהים צ״ג צ״ד ואגב גרדא יתברר לנו שיעור מהלך מיל ואורך הנשף מעלות השחר עד הנה״ח. והכי תגן התם איזהו דרך רחוקה מן המודיעים ולחוץ וכמידתה לכל רוח ד״ר עקיבא ובגט׳ אמר עולא מן המודיעים לירושלים ט״ו מילין הויא סבר לה (פירשי׳י עולא) כי הא דאמר רבב״ח א״ר יוחנן כמה מהלך אדם ביום י׳ סרס׳ (סירש״י אדם בינוני ביום בינוני בתקופת ניסן ותשרי שהימים והלילות שוין) מעה״ש עד הנה״ח הי מילין משקה״ח עד צה״ב ה׳ מילין פשו להו תלתין חמיסר מצפרא לפלנא דיומא וחמיסר מפלגא דיומא לאורתא עולא לטעמיה דאמר עולא איזהו דרך רחוקה כל שאינו יכול ליכנס בשעת שחיטה (פירש״י דה״ט לאורתא לשקה״ח דשוב אין זמן שחיטה וכו׳ והרטב״ס פי׳ כל שאינו יכול ליכנס בתהילת זמן שחיטה והט״ו מילין חשבינן מצפרא לפלגא דיומא ואין נפ״מ מזה לעניננו כאן) איזר מר מן עה״ש עד הנה״ח ה׳ מילין מנא לן רכתיב וכמו השחר עלה ויאיצו וכו׳ וכתיב השמש יצא וכו׳ וא״ר חנינא לדידי הזי לי ההוא אתרא והויה הי מילין עוד שם אמר רבא שיתא אלפי פרסי הוד. עלמא וסומבא דרקיעא אלפא פרסא חרא גמרא וחרא סברא סבר לה כי הא דארבב״ח אר״י כמה מהלך אדם בינוני ביום י׳ פרס׳ מעה״ש עד הנה״ח ה׳ מילין משקה״ח עד צה״ב ה׳ מילין נמצאת עוביו של רקיע א׳ מו׳ ביום מיתיבי ר׳ יהודה אומר עוביו של רקיע א׳ מי׳ ביום תדע כמה מהלך אדם בעיני ביום י׳ פרס׳ מעה״ש עד הנה״ח ד׳ מילין וכו׳ נמצא עוביו של רקיע א׳ מיי ביום ודובחא דרבא תיובתא דעולא תיובתא (פירש״י ר׳ יהודה קחשיב לכוליה יומא מעה״ש ער צה״כ מיהו בהא מותבען לרבא דקתני הכא מעה״ש עד צה״כ ד׳ מילין דהיינו עובי הרקיע וכן משקיעתה ועד צה״ב ד׳ מילין פשו להו ל״ב מילין טהנה״ח ועד השקיעה ותיובתא דרבא ודעולא דאמרי ל׳ מילין) נימא תיהוי תיובתא דר׳ יוחנן (פירש״י כלומר נימא דהא דאמרינן לעיל בדרבב״ח מעה״ש ועד הנה״ח ה׳ מילין כולה רבב״ח אמר לה משמיה דר׳ יוחנן ותיהוי הך נמי תיובתיה) אמר לך ר׳ יוחנן אנא ביממא היא דאמרי ורבנן הוא דקשעי דקחשבי דקדמא וחשוכא (פירש״י אני כללתי של כל היום מעלות היום עד צאת הכוכבים ולא פירש כמה קודם הנץ החמה ואחר השקיעה ורבנן עולא •ורבא שפירשו הדבר טעו בקדמא וחשוכא שרוב בנ״א מהלכין ה׳ מילין קודם הנה״ח