Jeschurun · 1922-11-01 · Heft 11-12 (November 1922) · p. Seite 113

על ענין השעות הנזכרות בתלמוד 11a היג מהלך מיל ב׳ חומשי שעה ותי׳ החק יעקב שבברכות כתב הרמב״ם משעות זמניות והן נחשבות מעה״ש עד צה״ב דהיינו רביע מלבר יותר מן משך י״ב שעות ההשויה שהוא מהנה״ח עד שקה״ח לפי מה דפסק כרבא ועולא וא״ב שעה וחומש משעות זמניות בזמן תקופת ניסן ותשרי ישוו שעה ו:, חומשי שעה משעות ההשויה והיינו ד׳ מיל של ב׳ חומשי שעה בצימצום כמש״ב הרמב״ם בפסחים אלא שהחק יעקב בעצמו ד,ק׳ על תירוץ זה שהוא לכאורה מזויף מתוכו שהרי יסוד חשבון מיל לב׳ חומשי שעה הוא שמהנה״ח עד שקיעתה יש ל• מילין וכמו שפסק הרמב״ם בהדיא כרבא ועולא בהל׳ ק״ם ולפי״ז ע״כ הזמן עד הנה״ח ואחר השקיעה כל אחר ה׳ מילין דמהלך כל היום מ׳ מילין (כן פסק הרמב׳ים לעדן אכל שבא ממקום קרוב) ואנחנו בנינו תירוצנו על מה שאורך הנשף הוא רק ד׳ מילין ותי׳ החק יעקב דהרמב״ם לא ס״ל כפי׳ רש״י בסוגיא דפסחי׳ שהרמב״ם סבר שא״א שתהיה מחלוקת ר״ע ור׳ יהודה לעדן הזמן שעד הנה״ח ואחד שקיעתה היפך מה שנחלקו לעדן הזמן שבין הנה״ח לשקה״ח דמהנצה עד שקיעתה שיעור ההילוך הוא פחות לר״ע מלר׳ יהודה ולפני הנצה ואחר שקיעתה הוא פחות לר׳ יהודה ומשו״ה ס״ל להרמב״ם דבוודאי לר״י ממהר אדם יותר שהולך ל״ב מילין בעיקר היום שבץ ההנץ והשקיעה ולר״ע ולעולא איד הולך אלא ל׳ מילין ובערך חשבון זה יתמעט שי׳ הילוך אדם בינוני קורם הנה״ח ואחר השקיעה לר״ע שלעולם הוא א׳ מי׳ מלבר דהיינו א׳ מח׳ מלדו ממהלך עיקר היום ולפי״ז לר״ע יהיה מהלך אדם ביום מעה״ש עד צה״כ 3חות הרבה מט' מילין והא דקאמר רבב״ה בשם ר׳ יוחנן מ׳ מילין היינו משום שרוב בנ״א מקדמי ומחשכי קודם עה״ש ואחר צה״כ ומה שאמר עולא מעה״ש ועד צד.״כ הוא לאו דווקא וזהו כוונת ר׳ יוחנן באמת רבנן הוא דקטעי דקא חשבי דקימא וחשויכא ולפי״ז מובן בקל שההשבון עולה יפה שעכ״ם י״ב שעות ומניות מעה״ש עד צה״כ והנשף עכ״פ א׳ מי׳ מזה דהייד שעה וחומש שעה ושיעור מיל ב׳ חומשי שעה משעות ההשויה ע״כ ת״ד החק יעקב אלא שהוא כתב כל זה ברמז נסתר ואני ביררתי ובארתי בעז׳ ה דבריו עיין שם. והנה יסוד דברי החק יעקב הוא יישוב המעי״ט שהבאתי למעלה שלא איתות בעולא במה שאמר ששיעור דרך רחוקה של ר״ע הוא ט״ו מיל אלא אדרבה זה אמת ומפורסם ולא איתותב אלא במה שרוצה לדייק זה ממתני׳ בצירוף דברי רבכ״ח בשם ר׳ יוחנן בלא ידיעת מציאות המקום ותי׳ זה נ, לענ״ד דחוק מאד שדברי ד,נמ׳ ברורים שעולא איחותב בעיקר דבריו וגס צריך לומר לפי׳ החק יעקב שצה״כ ועה״ש שאמרינן בנט׳ לאו דווקא ועוד אכתוב לקמן אי״ה שהגר״א הק׳ על פירש״י בסוגיא זו דא' מו׳ דרבא הוא מלגיו וא׳ מי׳ דר׳ יהודה הוא מלבר ועור דקדוקים אחרים וכל הקו׳ החזקות האלו תהיינה ג״כ על פי׳ הח״י בדעת הרמב״ם ועוד הרי כתבתי לעיל שלפי שיטת הגאונים בזמן ביה״ש סוף י״ב שעות ע״כ הוא בשקה״ח תחת האופק ול' הרמב״ם בהל׳ שבת משמע בוודאי שדעתו כדעת הגאונים כדרכו בכל מקום ונם ר׳ אברהם בנו כ׳ בתשו׳ שהיבאת לשונה בס' מנחת כהן בבירור שמיד כשנתעלמה כל עגולת השמש תחת האופק מתתילי' ג׳ ריבעי מיל של ביה״ש ועל כן נלענ״ד דהרמב״ם לא הלך לו בדרך פי׳ רש״י בסוגיא זו אלא ס״ל מה שאמר עולא מן המודיעים לירושלים