Jeschurun · 1922-07-01 · Heft 7-8 (Juli 1922) · p. Seite 78

המשפחה אשר עלתה מארץ מצרים, הם שכבו כמתים שם על אדמתה, עד אברת אל הרימתם ונתנתם לברית־עם בין הליכות דברי העמים, וזאת בריחו אתם היא משענתם וגבורתם, באמוךרוחם לאלדים טמון שרש קיומם, — ואיכה יוכל יעזב ישראל אלדיו, איכה יוכל יסור מן הדרך אשר הורהו ואיכה יחדל להביט אל המטרה - אשר שת לו? לא. לא יוכל. "רק אליכם נגשתי בידיעה קרובה יחידה זו. על כן אפקד עליכם את כל עוות קטן, כל עברה קלה אשר תעברו מעל דרכי". כ;היי הנירים והאתים, מרכלת“ ימים וסחר־־ארצות, אוצרותימזון ומבצרי־מגן לכל שאר משפחות האדמה הרי לכם אתם לכתכם בדרכי. וכאשר יש נקם ושלם לכל שאר משפחות האדמה בעזבם את נידם ואח אתם, את מרכלחם ומסחרם, את אוצרם ומבצרם — כן ינקם מאתכם כאשר לא תנירו את ניר מוראי, כאשר לא תפליגו אל נמל בטחוני, כאשר לא תהלצו חושים להקים את כל דברי. רק בדרכי תמצאונני, רק בהם אני עמכם, וכאשר אני אינני עמכם אז הכל מננדכם... האם את התהלוכה הזאת אשר עליכם להתהלך אתי תחפצו להשאיר כיד י המקרה? והלכתם עמי בקרי? האם גם בשאר עניניכם הביתם גדל למקרה זה? האס הרביתם לעסוק אומדות נם נשעה שהפצחם להוציא לאור את הקטן בקטני עסקיכם? הילכו שנים יחדו בדרך אחד בלתי אם נועדו■ קודם איש את רעהו להתיעץ ולהבחין ולהחליט על עת צאתם ומחוז חפצם על ארחם ועל רבעם? מי נבר ישמע כי ישאג אריה ביעד ולא יעיז את מקנהו אל הבתים או כי יתן כפיר קולו ממעונתו ולא יהוש לפקוד אה עדריו, או מי יראה צפור כי תפל על פח הארץ ולא יסור לראות מי הוא אשר שם לה מוקש, או כי יעלה פה מן האדמה ולא תהיה לו תקוה כי גם לכד? בשום פעם אינכם מאמינים במקרה כאשר הוא. הרעיון בלב הונה, היצר בלב חי והחרושת בכל מעשה ובן בל שלשתם אלה יחד בקרב הטבע הדומם והחיוני אשר משל בם האדם — הלא הם בעיניכם תמיד אשר ידם בכל הזיון, אם תחזוהו אם תדמוהו או אם תראוהו לכם מראש, מן הסבה אל הנסב ומן הנסב אל הסבה, הלא תשאלו בכל מקום: מאין ולמה ולאן? הלא תחפשו בכל דבר: טעם כונה ותכלית — ודק על השלמות הכללית של כל העולמות בלם תאמינו כי אך מקרה בקרבה? עקמת אלידעות בה לא תכירו וביד האטד גורלכם תתנו?...וזה חפצכם אתם, אתם בני ישראל, אשר הוציא אלדים ממצרים, אשר לא רק דברי ימי העולם יעירו לבם על אל־דעה, כי אם אליכם הוא שהופיע ואליכם שלח את עבדיו הנביאים ולעינכם גלה סוד ממשלתו — הזה חפצכם אתם גם אחרי אשר שמעתם שאגת אריאל אשר באה להזהירכם, גם אחרי אשר דבר אליכם אלדים? ועוד טרם תגיעו לידי כבד־ראש, עוד טרם תתעלו ברוח־הנטאה? אריה שאג מי לא יירא, ד׳ אלדים דבר מי לא ינבא? י..